|
|
עמוד:72
- 72 - שאינו טרוד לא בנו , םבבואנו לאותו עול . חלק ממנה אנחנו כאילו משתחררים , ולא בכל סיבוכי המציאות , בה-בעת . מעצמנו ומחיינו השקועים בסיבוכים הללו ות בכל זאת נטועה אמנ ה-החוויה של יצירת , עם זאת זה שאליו גואלת , המעֵבֶר לחיינו ; בחיינו ומוקפת בהם אינו אלא צורתם של אותם חיים , ות אמנ ה- אותנו יצירת היא , ההנאה מהמשחרר והמשוחרר מהחיים : צמםע עודֶנָה פיסה מהחיים הממוזגת כל העת עם שלפניה . ושלאחריה לכדי מכלוליותם של ( מהבחינה הלוגית ) יהיה מעמדה הדואלי , ות פרדוקסלי או רב-ניגודים אשר יהיה אמנ ה-יצירת עובדה היא כי היצירה עצמה היא מבנה הרמטי להפליא , ובה-בעת נישא על קילוחם הגואה המנותק מן החיים . קולט אותו מן היוצר ומשלח הלאה אל המביט בה של , אפשר שאותה הוויית תלות ושחרור בו-זמנית של מכלול אחיד לצד פעימת-לב , עמידה בחוץ ובפנים , הוא מצב-דברים אחיד לגמרי , ממכלול רחב בהרבה ואלה רק אנחנו המפצלים אותו בדיעבד לאותה שניוּת שר אנו באים עם הקטגוריות התפיסתיות שלנו כא באי-התאמה הנראית לעין של . ותית אמנ ועמדתנו ה ות שהיא אינה אמנ ה-היקבעויות שכאלה מגלה יצירת אפשר , אלא אחת מן המבנים שבשעה שהם מופיעים אומנם לפרקם לכדי ריבוי רכיבים אבל לעולם אין כי בהיפרדם מאחדותם המקורית ; להרכיבם בחזרה הרי שהרכיבים האלה נעשו , בהפכם לישויות מובחנות ו עניין שונה בתכלית משהיו בתוך בלתי-נפרדותם ממש כפי שחומרים כימיים המחולצים – המקורית מגוף חי נעשים בהיכנסם אל האביק דבר-מה שונה ומשום כך , לגמרי משהיו בהקשרם החי של האורגניזם בל בסתירהא . לא ייענו לכל ניסיון להשיבם לקדמותם
|
דחק
|