|
|
עמוד:68
- 68 - כן תחלוף מן הסתם גם – מכלוליותם ואחדותם קביעת יחסים גאומטריים . ות אמנ מקבילתה בחקר ה הרושם ; מן היצירההופשטוונוגעת רק לצורות ש – היצירהבתוךוהמשמעות המתקבלים מהימצאותם אחדותה וחייה , נן בה האדם מתוך מרכזהכשמתבו כלל אינם ניתנים להיגזר – המתמשכים והקולחים , במנותק , מהתמונות והכללים הקיימים כשלעצמם רק מה שאותה התפתחות . במחוזות מובחנים ומסוגרים האוטונומיה של – במדעי הטבע זכתה בו לצמיתות הטבע-ההכרה ששומה על תופעות , ההסבר הטבעי גם , בהתאם , לא יֹאבד עוד – בדרך הטבעלהתבאר . ות אמנ ל , מצד ביצועה – ות אמנ גם אם יונקת ה , אמנם ומתכנסת היא , משורשה בלבד – צריכתה והבנתה בשום פנים ואופן אין בכך משום , בדל״ת אמותיה מן , דחיקתה מיתר כוחותיו ומחוזותיו של הקיום כאן מצוי הבסיס , אלא אדרבה ; הטוטליות של החיים שממנו היא תוכל להשתלב לבטח בחיים ולהיוודע ות אמנ בין ה . מתחתיה ומעליה , כביכול , בקרב כל המצוי כמכלול ובין היצירה היחידית שוררת מערכת-יחסים אופיינית שאפשר אולי לתארה כתופעה קמאית זוהי מערכת-היחסים : של עולם הרוח [ Urphänomen ] עצמו רכיב או חלק של מכלול כלשהו , שבה איבר או מתיימר לשמש , משמש כמכלול אחדותי מובדל שבהם חלוקת העבודה של , בארגונים חברתיים . ככזה [ Gerundetheit ] האינדיבידואל מאיימת להסיטו מנתיב שעבורם , במבנים כנסייתיים ; התפתחותו האישית , הפרט אינו אלא גל של חיי הכלל הגועשים כלפי שמיא ; אמצעי אֶל האבסולוטיבעודו חומד לעצמו קשר בלתי- שם אינטרסים וכישרונות יחידים , בתוככי הנפש עצמה
|
דחק
|