|
|
עמוד:14
14 מ ר ט י ן ב ו ב ר ו ה ח ש י ב ה ה ד י א ל וג י ת 3 בבסיס הרעיון להוציא לאור ספר זה ניצבה השאלה, באיזו מידה יכול עברי . לתרום הספר אני ואתה, מאה שנים לאחר חיבורו, להתמודדותנו עם סוגיות יסוד בחיי האדם והחברה בת ימינו בכלל וזו הישראלית בפרט . בובר האמין שניתן לשלב בין ההומניזם העברי לאתגרי הקיום של מדינת ישראל . הימשכותו של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני שהוא חשש מהתעצמותו כבר לפני למעלה ממאה שנים, מצמצם לכאורה בעיני רבים את אפשרות מימושו המלא של הומניזם זה בישראל . ספר זה הושלם זמן קצר לפני המאורעות הקשים של ה- 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה לאחר מכן . אנו סוברים שמשבר הערכים החמור שנחשף במהלך מלחמה זו במיוחד סביב שחרור האזרחים והחיילים שנחטפו על ידי מחבלי החמאס, כמו גם שאלת היחס לאזרחים חסרי ישע משני צידי הגבול, הפכו את משנתו הדיאלוגית של מרטין בובר לרלבנטית יותר מאי פעם . בזמן כתיבת דברים אלה, עדיין בתוך המלחמה, בתוך הכאב והטלטלה האישית והציבורית, קשה לאמוד את השלכותיו של אירוע טראומתי זה על כל תחומי החיים בישראל . מצד אחד טבעי הדבר שטראומת השבעה באוקטובר תחליש במישור הפוליטי את הנכונות לדיאלוג ישראלי-פלסטיני, אולם מן הצד האחר, קביעתו של בובר ששתיקה ואלם מובילים לאלימות, ראוי שתהדהד במוחם של מי שיצטרכו להתמודד עם עיצובו של היום שלאחר המלחמה . ברמה האישית, יש החשים בדידות קיומית חריפה יותר כתוצאה מאימת המאורעות ובה בעת מתחזק הרצון להתגבר על הניכור הכרוך בבדידות זו ולמצא מזור בדיאלוג הבובריאני . היום ברור אולי יותר מבעבר שקריאתו העקרונית של בובר לחיים דיאלוגיים, קריאה שצמחה מתוך המשבר הרוחני שיצרה מלחמת העולם הראשונה, תלך ותתעצם למול מציאות המעודדת ניכור בין אישי . הספר אני ואתה פותח בהבחנה בין שני סוגי יחס בסיסיים עליהם מושתתים לטענת בובר כל מערכות היחסים שבין בני אדם ואף בינם לבין הטבע ויצירות הרוח . בנוסף, בובר מניח שאין האני האנושי עומד בפני עצמו אלא שהוא מתעצב באופן דינמי בהתאם למערכות היחסים שהוא מנהל עם האנשים והעולם שסביבו . הנחת היסוד של הספר היא שעל אף שמדובר במערכות יחסים 3 ראו למשל : מרטין בובר, הומאניות עברית, בתוך : תעודה ויעוד כרך ב', עמ' 124 - 132 ; מרדכי מרטין בובר, הומאניות מקראית, עמ' 36 - 40 בתוך : דרכו של מקרא — עיונים בדפוסי-סגנון בתנ"ך, מוסד ביאליק, ירושלים, 1964 .
|
|