|
|
עמוד:14
14 ה ת פ ק י ד ה פ ו א ט י ש ל ה א פ י ז ו ד ה ה פ נ ט ס ט י ת ב ס י פ ו ר ה ר י א ל י ס ט י ה ק צ ר אך חשופים ) היא שורש הביטוי הרגשי . אציג אנלוגיה מבנית בין תפקיד המטפורה בשפה הפילוסופית המבקשת להמשיג דבר מה בעולם החיים לבין תפקיד האפיזודה הפנטסטית בסיפור הריאליסטי . לטענתי, כאשר השפה הפילוסופית שממשיגה את הריאלי מגיעה אל קצה יכולת ההמשגה שלה, היא פונה אל המטפורה . המטפורה משמשת כלי ביטוי לתשוקות או חרדות שלא מצליחות להיות מובעות בהמשגת הפנומנה . באותה מידה, האפיזודה הפנטסטית ממשיגה את הרובד הרגשי או הנפשי הנסתרים בחוויה המתוארת בסיפור הקצר, המשגה שאינה מקבלת ביטוי בעלילה הריאליסטית . אדגים את האנלוגיה המבנית גם בעזרת דיון פילוסופי בסיפורים המוצגים ופרשנות פסיכואנליטית שלהם . בהמשך לדיון על ניסיונות המשגת הרגש והנפש בפנטזיה ובריאליזם, מוצגים הפילוסופים האקזיסטנציאליסטים מרטין היידגר ופרידריך ניטשה מתוך התמקדות בהתמודדות האדם אל מול המוות והחידלון . כמו כן, מוצגת משנתם של הפסיכואנליטיקאים הפרוידיאניים שמצביעים על האופן שבו אפשר לנסות לחיות חיי רגש ומודעות בתוך מציאות קונפליקטואלית, ובאמצעותה יומחש כיצד הדינמיקה הבין-אישית בין דמויות הסיפור משמשת קרקע להתפתחות העלילה והדמויות שבה . כאן גם מוצג כיצד חוויה רגשית הנחווית באופן אקזיסטנציאליסטי מעוררת את המעבר בעלילה אל האפיזודה הפנטסטית . האפיזודה הפנטסטית משמשת המשגה לרגע מכונן, לחרדה ולהישרדות . המושגים הניטשאניים מיטיבים לבטא את העמדה הרגשית האקזיסטניציאליסטית בסיפור . הפרשנות הניטשאנית תציג את היסוד הדיוניסי כיסוד שמוביל אל האפיזודה הפנטסטית ואת אמירת הן לחיים במלאותם כאופן חוויה של הריאליזם הקונפליקטואלי אשר יוביל אל הפנטזיה . גם בעזרת ההמשגות הפסיכואנליטיות אבקש להציג את המפגש בין הרגש לבין הפנטזיה . הפרשנות הפסיכואנליטית של פרויד וממשיכיו תציג את המודעות למיניות ואת ההתפתחות הנפשית שמתעוררת דווקא באפיזודה הפנטסטית . בהמשך לכך, מוצגת אנלוגיה צורנית של מבנה של סיפור קצר שיש בו אפיזודה פנטסטית למבנה של mise - en - abyme . המבנה הספירלי של מבוך המראות ישמש עבורי משל להצגת תהליך כפול בסיפור, תהליך חברתי לאומי המשקף תהליך אישי ורגשי . האפיזודה הפנטסטית בסיפור תהיה המרכז
|
|