|
|
עמוד:12
הגדרת הייעוד של סליחות הפרט היא מסובכת, ולא תמיד ניתן היה לעמוד על מקומה הליטורגי של כל סליחה וסליחה . אומנם סליחות הפתיחה ( האשמורות ) מתייחסות במפורש ליום המסוים מימי התשובה שלפני חגי תשרי, אשר לשמו הן נכתבו, וזה קבע את מקומן . גם הסליחות הנסמכות על לשונות שירי המעלות שבתהלים קובעות ברכה לעצמן, וזכו למדור בפני עצמו . הן שייכות לביצוע החגיגי שבמסגרתו נאמרו מזמורי תפילת השיר במסורת 13 התפילה הארץ ישראלית בהקשר של פסוקי דזמרא . פיוטי שבח, שנועדו כנראה לפתוח או לסיים את תפילת השיר ( מזמורי תפילת השיר שנאמרו בשחר ) , הם קרובים במהותם להושענות . ההושענות מצטיינות בהסתמכות על שבחי האל ורחמיו כדי לתאר את עליבותם של ישראל . עליבות זאת מיוחסת בין השאר לרדיפות מצד האומות, והן מצדן מצדיקות את בקשת הישועה מהאל הגדול והנורא, אשר שבחו כמושיע חוזר ונזכר . הקריאה 'הושענא' מלווה את הפיוטים האלה, ועל פיה נקבע שמם . הם מלווים את התהלוכה המקיפה את ספר התורה בשבעת ימי חג הסוכות . בראש סדרת פיוטי ההושענא עומד פיוט קצר המורכב משתי מחרוזות מרובעות שבהן חותם הפייטן את שמו 'יוסף' . הצלעיות קצרות ומורכבות מפועלי פנייה ובקשה . הנוסחה 'היום ביום . . . ' עם שם מספרו הסידורי של היום מימי החג חותמת כל אחת משתי המחרוזות . בראש פיוט פתיחה שלשון 'אנא' בראשו מופיעה הכתובת 'אנא הושיעה נא' וחותמים אותו לשונות הבקשה 'כן הושיעה נא, אני והו הושיעה נא' . בהמשך מופיע פיוט אלף-ביתי הבנוי ממחרוזות דו צלעיות החותמות במקרא מן המקראות, והוא משמש את הציבור בהקפותיו . בהמשכו מופיע פיוט מקביל לפיוט הפתיחה הקצר, והוא פותח בלשון 'כהושעת' ומסתמך על תקדימים היסטוריים, וחותם בלשון 'כן הושע נא, אני והו הושיעה נא' . כל הסדרה נחתמת בפיוט אלף-ביתי חד חרוזי כבד . לפיוטי החתימה הקצרים שהם מיוחדים במינם במבנה שלהם, והגות רוחו של ריבי"ם ניכרת בהם, נמצאו מקבילות מעניינות במנהג צרפת . כך ההושענא לשבת 'כהושעת יהודה ואפרים' החתומה 'יצחק הקטן', וכן עוד במנהג זה ההושענא להושענא רבה 'כהושעת ישע לזכרון' החתומה 'יצחק הקטן לתורה 14 וניתן לשער שעניין לנו בבן זוגו המפורסם של ריבי"ם, הלא הוא יצחק יגדל' . אבן מר שאול . הפיוט האחד מיועד לשבת שחל בחול המועד, ופיוטים לשבת שחל בחול המועד כתב גם מורהו ריבי"ם . וידועה פסיקתו המפורסמת של רב 13 ראו פליישר, תפילה ומנהגי תפילה, עמ' 215 ואילך, והשוו מאמרה המסכם של רזיאל- קרצ'מר, מסורות התפילה הארץ ישראליות במצרים . 14 גולדשמידט ופרנקל, מחזור סוכות, עמ' 225 , 236 . 12 אבן אלשנטאש - סליחות והושענות
|
|