שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:342

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 342 שנים רבות לא באים אנשי הקיבוץ המאוחד לישיבות הנהלה . טבנקין כל ) היה מגיע לישיבות . זה שרידים של תקופה 1791זמן שהיה בחיים ( עד אחרת . אדם כמו טבנקין הגיע לישיבות כי הוא לא ראה את עצמו כמנהיג של תנועת פועלים אלא כמנהיג לאומי . היה בזה גם משהו קשה כי הכל היה מוכרע בישיבות מערכת . אמנם היו חוליות לכל עניין : חוליה למדעי יו מביאים את ההחלטות של כל חוליההחברה, לסיפורת וכן הלאה אך ה להכרעת ישיבת המערכת . זה היה מסורבל כי היו גם הטלות וטו . לדוגמה, היו ויכוחים גדולים בהוצאה על תרגומים מגרמנית, והיו שהתנגדו להם . אחד האנשים הפעילים במערכת היה אנטק, יצחק זכות וטוצוקרמן . אנטק היה מאוד קנאי לעניין הגרמני . לא הייתה לו ) . ,2004 יוליו ( בראיון עמאבל היה לו משקל ואילך, התערבו פחות ופחות בשיקולי 70 - אמנם, מנהיגי התנועה, משנות ה המערכת כדי לכפות עליה תכנים ברוח האידיאולוגיה שלהם, אך המערכת עצמה עשתה את מלאכתם . פסילת "ברזים ערופי שפתים" לדוד אבידן ל / את הבדידות, את היאוש הגדול, / את"מה שמצדיק יותר מכ הנשיאה המוזרה בעול / הבדידות הגדולה והיאוש הגדול, / היא העובדה הפשוטה, החותכת, / שאין לנו בעצם לאן ללכת . " שורות אלו מתוך שירו של אבידן, "ייפוי כוח" ( מתוך ספר שיריו השני, "סיכום דוע נדחה ספרו הקודם בידי ) , עשויות להסביר מ 0691ביניים", הוצאת "עכשיו", "הקיבוץ המאוחד" . צירוף תחושת האובדן הניהיליסטי אל הרוח האקזיסטנציאליסטית כדי לבטא את ההכרה, שהאדם נזרק אל העולם בלי דרך של בית הוצאה, הגורס כי לאדםרפרטוארובלי מצפן, לא היו יכולים להיות חלק מ

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר