שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:166

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 166 . בשלבים הראשונים של הקמת ההוצאה הטיל שוקן 1391הופיעו בברלין בשנת עגנון להעלות רעיונות ולחוות דעה באשר לתוכניותיה של ההוצאה . על לאחר עליית הנאצים לשלטון נעשתה הוצאת הספרים של שוקן גורם תרבותי ורוחני חשוב ביותר בקרב יהדות גרמניה ; היא הייתה בית ההוצאה היהודי וציםהמרכזי בגרמניה ויצא לה מוניטין בעולם כולו . בהתפתחות זו נטלו חלק איל של המשטר הנאצי, שנעמוד עליהם להלן . בעיתון 'הארץ' נכתב : "הוצאת שוקן מילאה תפקיד היסטורי עד לעלייתו של היטלר לשלטון, כאן היתה אכסניה של הרוח העברית בתוך הסערה, תשובה בעלת כבוד רב לכל ההשפלה . היהודים שוקן הוציאה . ) 57 / 10 / 29 ( הארץ,הפיקו מדברי הספרות האלה נחמה ותקווה" לאור את כתביהם של הסופרים, המייצגים את תרבותה של היהדות הדוברת וכתבים ממקורות היהדות . – בובר וקפקא, למשל ( על קפקא ראו להלן ) – גרמנית בין הספרים הראשונים שהוציאה היו חמישה חומשי תורה והש"ס, ספר היכל ך " ( דוד קמחי ) , תרגום התנהקודש ( שלמה מאנדלקערן ) ופירוש על ספר תהילים של בובר ורוזנצוויג, כתבי בובר, ספרי המכון לחקר השירה העברית והכרכים הראשונים מסיפוריו של ש"י עגנון . הקמת ההוצאהעםשוקן ועגנון החל בוהוצאת שוקן בברלין מיסדה את מעמדו של עגנון כסופר, תהליך ששוקן כאשר גיבש החלטהמאה העשריםשל הסוף שנות העשרים - כבר בשנת באמצע , לאחר 8291בספטמבר 13 - בלהוציא את ספריו של עגנון במסגרת הוצאה משלו . ישראל, שלח שוקן איגרת לעגנון ובה כתב : " [ . . . ] החלטתי - שובו מביקור בארץ אשר . ) 91 / 7 / 91לייסד הוצאה יהודית שתוציא ספרים עבריים וגרמניים" ( לאור, וח לו בהקדם האפשרי את כתב היד . עגנון נענה ברצוןכן מתבקש הסופר לשל - על לבקשה : "מקרב לב מודה לכ' כי עומד הוא באמת להוציא את כתבי ולתקוע לי יתד נאמן בספרותינו [ . . . ] רק תקבעו לי את השבוע שבו יתחילו להדפיס את דברי אתמה אמנם בשנים אחדותיקדהואשלח את כתבי" . הודעתו של שוקן לעגנון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא