|
|
עמוד:514
מוטי נייגר, מו"לים כמתווכי תרבות 514 למעשהמודרנית, אשר בה, תשומת הלב - הלבוש הדהדו את המגמה הפוסט היצירה אינה נושא המשולב ביצירה כדי לשרת אותה מתוכה, כפי שהיו מבעים כתחבולה של חשיפת – פואטיים בתוך יצירות מאז ומעולם, אלא היא - ארס באה לפרק את היצירה מתוכה ולהפנות את – התחבולות של היוצר בידיו הוא אחת . כך, התוצר נראההמבט לתהליך היבָנוּתהּ ולתוצרי התהליך הזה בעת ובעונה ולא כישות שלימה, – שאינם עולים תמיד בקנה אחד – כתרכובת של חלקים אחידה וגמורה . גם המרחב, או ההקשר, שהיצירה נתונה בו, אינו עוד בגדר שלימות מובהקת בסגנונה ובתפיסת העולם והאמנות : הוא נפתח לריבוי קולות ונרטיבים . צביע שוורץ בגליון השלישי והאחרון שלעל המגוון הזה בספרות העברית ה העת, "אפס שתיים", שערך יחד עם צרויה שלו . במסה הקצרה, "הסיפורת - כתב נרטיב הציוני המודרניסטי, - הראה שוורץ, כי המטא 9 העברית, העידן שאחרי", ובעיקר את ספרות דור המדינה,08 - שאפיין את הספרות העברית עד לשנות ה , מישה נרטיבים חלופיים, המערערים על ההגמוניה שלוחמתפצל ובמקומו קמים , הנרטיב המתיילד, הנרטיב הפמיניסטי, קיומי - יהודי - הנרטיב השבטיובהם , מטשטש את הדיכוטומיה המגדרית גבר / אשהההנרטיב האנדרוגיני . מיסטי - נרטיב הכאוטי - נרטיב / אנטיוה רה "צד התפר" . העריכתי של הסד - המסה הזו של שוורץ הינה המצע הרעיוני שמותיהם – בבחינת הניהול של הוצאת "כתר" איפשר אותו המצע לטפח סופרים שיצירותיהם מאופיינות במידה זו או אחרת עם אחד הנרטיבים – יצויינו להלן ציון לקץ ההגמוניה - שנמנו בו . בהיבט נוסף אפשר לראות את "צד התפר" כנקודת על הספרות – ד" ו"הקיבוץ המאוחד"ובמיוחד "עם עוב – של הוצאות הפועלים העברית היפה . כבר ציינו את המעבר של ס . יזהר ל"זמורה ביתן" ואת רכישת "דביר" ( שהיה לה חלק בהגמוניה המוקדמת יותר על הספרות העברית ) בידי אותה . 15 – 7,3,שתייםאפסשתיים,אפסשאחריהעידןהעברית,הסיפורת ) . 1995 ( . ישוורץ, 9
|
נייגר, מוטי
|