שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:162

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 162 צעה, ) מבקש עגנון את חוות דעתו של שוקן על ה 17 . 8 . 8באחד ממכתביו ( שקיבל מהוצאת הספרים 'יודישער פערלאג', לעריכת חוזה בנוגע לספריו . עגנון שואל בעצת שוקן והלה משיב : "יש לי ספקות אם כדאי לך לתת להוצאת הספרים את הזכויות הבלעדיות על יצירותיך המקוריות, כי עד עכשיו'יודישער פערלאג' מייעץ לך, ביחס לספריך העבריים,הוצאה זו לא הדפיסה ספרים עבריים [ . . . ] אני ) . 54 : 3002לא לקשור את עצמך להוצאת הספרים היהודית" . ( עגנון, ואמנם, שוקן הוא שהדפיס את הספרים הראשונים של עגנון . היה זה כבר , שבע שנים בטרם נוסדה הוצאת שוקן . לשם כך השתמש בבית הדפוס 4291בשנת חוזרים והמלצות קריאה לעובדיו . בסופו, שנועד, כאמור, להדפסתבברליןשלו של דבר הוא קנה את הזכויות על ספריו של עגנון הן מתוך הקירבה שחש אליו והן ציבור דוברימתוך חוש עסקי חד . שוקן רצה לעשות את עגנון סופר בעל שם ב העברית ובעולם כולו . "הוא תכנן השקעה ארוכת טווח אשר תישא פירות שיהנו ) . 117 : 3002באים" ( דוד,מהם הדורות ה ) : 1391הקמת הוצאת שוקן בברלין ( רקע היסטורי כלכלי, חברתי, פוליטי ותרבותי להקמת ההוצאה , במטרה להביא לציבור 20 - שוקן החל בהוצאת ספרים לאור כבר בשנות ה תרגומים של ספרות יהודית לשפה הגרמנית ובפרט, כאמור, את ספריו של ש"י תרבותית ( לכן פעל לפרסם את - נבעו הן ממחויבות ציוניתעגנון . מטרות אלו ערכית כלפי הקהילה שפעל בה : הוא ביקש - עגנון ) והן ממחויבות אידאולוגית לחדש פני היהדות דוברת הגרמנית, שההתבוללות פשטה בה, וזאת באמצעות הפגשתה עם אוצרות הרוח של התרבות היהודית . לצורך המפגש זה הוסיף שוקן , את המכון לחקר השירה והפיוט היהודיים, שיסופר עליו 1930 - ברלין, בוהקים ב להלן .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא