|
|
עמוד:322
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 322 ובדים, ובסמכותומזכ"ל ההסתדרות הוא המנהל של חברת הע להכניס שותפים לחברה ו'להנחית' בעלים, אבל הוא אינו יכול להגיד איזה ספר להוציא או לא . לזכותה של ההסתדרות ייאמר שבשנים שאני פה היא מעולם לא התערבה . אם היה ספר טוב ביקורתי על לא היתה לי בעיה להוציא את זה . – עמיר פרץ ( כמזכ"ל ההסתדרות ) לים של 'עם עובד' נוהגת להתכנס אחת למספר חודשיםמועצת המנה לשם מעקב אחרי גורל הספרים שיצאו בהוצאה ולשמיעת עדכון לגבי תוכניות עתידיות . . . תפקיד המועצה הוא לראות שהחברה מתנהלת באופן תקין וסדיר מבחינה ציבורית וכלכלית . המועצה יניותיכולה להביע משאלות, ואם הן עולות בקנה אחד עם מד אז אין בעיה – כמו בקשה לתת ביטוי לקול נשי או מזרחי – המערכת להיענות להן . פרדינן - מקרה בולט של דיון על ספר במועצת המנהלים היה עם ספרו של לואי סלין, "מסע אל קצה הלילה" . סלין היה אנטישמי והתעורר החשש, שהופעת הספר ההחלטה לנגן את וגנר בישראל ) . תעורר סערה ציבורית ( בדומה לזו שליוותה את הספר, בתרגום אילנה המרמן, שגם הוסיפה אחרית דבר, יצא לבסוף ( שני כרכים, ) והסערה התעוררה . ב"עם עובד" הגנו על הבחירה בטענה,4991ב"ספריה לעם", שהספר הוא יצירת מופת, שאסור למנוע אותה מהקורא הישראלי, אף אם חוברה חלפה והמערכת רשמה לעצמה עוד ניצחון . בידי אנטישמי . הסערה חיים באר מספר, שמזכ"ל ההסתדרות, ירוחם משל, ביקר ב"עם עובד" ובניסיון לעזור למכירת ספרי הילדים הוא הציע לצרף לספרי הילדים "פּוּזל" כלומר, פאזל ) . מאז היה הביטוי לשנינה בבית "עם עובד", ולכל ספר שלא נמכר ( ראשי ההסתדרות לא ראו צורךכיאחת הסיבות לעובדהאוליל" . הציעו לצרף "פּוּז - להתערב הרבה בשיקולי העריכה של "עם עובד", היא זו, שהעורכים עד שנות ה פשרולא אמזוהים ממילא עם מפא"י והם עצמםשל המאה הקודמת היו 80 להוציא ספרים, שלא תאמו את הקו של המפלגה . מכלל זה חרגו שני ספרים . ) של חיים הזז, המספר את סיפורם של שני לוחמי 3691הוא "בקולר אחד" ( האחד
|
נייגר, מוטי
|