שער שלישי: שנות העשרים והלאה: ההוצאה לאור המשפחתית הקטנה, היוזמה הפרטית והגירתן של הוצאות לארץ-ישראל

עמוד:128

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 128 את – צמה, אמנם לא מידשל אשה, היודעת את רצונה ומוצאת לע ייעודה בהגשמת חייה כמו"לית, אשה אשר חותרת ללא ליאות, ותוך קשיים ומפלות לא מעטים, להקים את מפעלה, ומצליחה בכך, אך אינה תולה אף אחד מן הקשיים, או גם ההצלחות שהיו לה במרוצת בזכות או בחובת היותה אשה, אלא כל דרכה – חייה המקצועיים ניה מתוך תחושת שוויון גמורה, כאינדיווידואום, כאדם בןנסקרת בעי ) . 85 / 1 / 4עזר, - ( בןדורו ותקופתו" בספרה מתייחסת פלאי למקצוע המו"לות ולשליחות הטמונה בו, ביחד עם ההכרח העסקי : ובעיצוב צורתו של המוצר המוגמר, דורשת אני – לאור - "בהחלטה להוציא אהבת – מסירות, במילים אחרותמן המו"ל אחריות רבה, ידע מקצועי ו הספר ; תכונות שלמרבה הצער לא תמיד קיימות במציאות, וזאת, מכיוון שאין שום תנאים מוקדמים, או דרישות תקניות, לגבי מי שנכנס למקצוע . באמצעות הספרות – מה עוד שקיימת במקצוע גם 'דלת כניסה אחורית' פסית, ואילו הרווח בטוחהקלוקלת, ה'צהובה', תחום שבו ההסתכנות היא א חובה על המו"לות האחראית והרצינית לעמוד על – ורב ! כנגד כל אלה להיזהר מלהיגרר אחרי תופעות כאלו . אין לנו – המשמר, להתגבר, ובעיקר ברירה אלא לראותן מעין 'כתמים בשמש', ולא פגיעה במקצוע . ואולם, לפני המו"ל כאחד תלויים בההמו"ל עומדת עוד מטרה חשובה, שגורל הסופר ו ) . 261 : 1985 ( פלאי,הפצה נאותות" - והיא הכושר להבטיח דרכי – הוצאת "מסדה" מאז פטירתה של פלאי בני משפחתה של פלאי, ובהם בנה אלכסנדר, בתה שרה ונכדיהם, השתלבו בעסק המשפחתי . שרה ויצחק ברש ניהלו את דפוס פלאי, ואלכסנדר ניהל את הוצאת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא