שער שביעי: משנות השביעים והלאה: מו"לות מסחרית הצומחת מתוך המו"לות המצנטית – הדורות הבאים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:466

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 466 אנחנו עשינו את מהפך העטיפות בארץ . . . תחילה, המשיכו המו"לים הם שמו לב, כי הספרים שלנו מצליחיםהמתחרים כרגיל, עד שפתאום ד . הם נבהלו ואז כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, שינו אתו מא הפורמטים שלהם לפורמטים שלנו, ואימצו לעצמם את הגישה שלנו כך הרבה - לעטיפות . אבל עטיפה אינה מוכרת ספר . מכיוון שיש כל עשיתספרים, העטיפה לפחות מושכת אותך לקחת את הספר ליד, ואז את הצעד הראשון, שאולי בעקבותיו תקנה את הספר . המעניין הוא, שהצד החיצוני של הספרים היה די עלוב לא רק בתקופה של אבא שלי, 15 אלא עד לשנות השבעים . הגם אם יש הגזמה בדבריו של זמורה, הדברים מעידים על תפיסה חדשה שהחל יקה מקום מרכזי יותר גםבשדה ההוצאה לאור בארץ . תפיסה המענלתפוס מקום השקעהלצדדים הפיזיים בהפקת הספר, כמוצר המיודע לשיווק להמונים . התאפשרה בזכות ההתבססות הכלכלית של ההוצאה . עדבזב"מבעשיית הספר היא רכשה דפוס, מִסדרה וכריכייה ועברה למשרדים גדולים יותר . 70 - סוף שנות ה ילוצים כלכליים . בהמשך נמכרו הדפוס והכריכייה מפאת א אהד זמורה על מקצוע המו"לות לשאלה כללית על "מתכון למו"ל טוב" ענה אהד זמורה : מעמד המו"לות בין היהודים ובישראל תמיד היה מאוד נחשב . לפני קום המדינה הם היו מאוד מקורבים לחוגים רחבים של אנשים זה היה,משכילים ואפילו של ראשי המדינה, של ההנהגה הפוליטית . . ומכan occupation for a gentleman שהאנגלים קוראים לזה, אומרים, שכבר אין ג'נטלמנים במקצוע . זה מקצוע שיש בו תחרותיות ידיעות אחרונות ) . "טוב עשות ספרים הרבה",88 / 4 / 22 : מיכלסון, מ . ( ו בהרחבה רא 15 . 23 וסף לשבת ) . ע' ( המ

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא