שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:266

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 266 ברל כצנלסון מול במתנגדים להקמת ההוצאה , התוכנית להקמת הוצאה הסתדרותית נדונה שוב, תחילה בוועד 0491בשנת ההסתדרות המ"ב . אבל סכסוכים - הפועל של ההסתדרות ואחר כך במועצת במפא"י ובהסתדרות איימו לטרפד את היוזמה . כמו כן, במפלגה נשמעה התנגדות עם הקמת 1925 - דרישת כצנלסון לקבל סמכויות עריכה בלעדיות, כפי שקיבל בל "דבר" . בתקופה זו חל כרסום במעמדו של כצנלסון, שלא ערך בפועל את העיתון בעת ההיא . המתנגדים לא ערערו על יכולותיו כעורך, אלא על כוונתו להיעשות עורך יחיד . כפי – ל ההסתדרות תייצגמחוץ למפא"י הועלה החשש, שהוצאת ספרים ש לא את ההסתדרות אלא את המפלגה הדומיננטית בה, – שייצגה הוצאת "דבר" ) . אנשי הקיבוץ הארצי, מאיר יערי ויעקב חזן, טענו, שעל 0891מפא"י ( שפירא, מפא"י להקים הוצאה משל עצמה ללא תמיכת ההסתדרות, כפי שעשו גם התנועה ואמנם, מפא"י הקימה מאוחר יותר שתישלהם עצמם וגם הקיבוץ המאוחד . ( הוצאות ספרים, "עיינות" ו"תרבות וחינוך" ) . להאשמות אלה הגיב כצנלסון : פסלו את הוצאת הספרים גם מבחינת "הדמוקרטיה" . אולי אפשר היה להאמין לפוסלים שהם מאמינים בצדקתם, אילו מיחו לפני שיצא הקימה ההסתדרותהספר הראשון של ההסתדרות . הן במשך הזמן הזה כמה הוצאות [ . . . ] "דבר" הוציא על דעת עצמו כמה עשרות ספרים והפיץ כמה רבבות כרכים . הלא המפעלים הללו קיימים והרחבתם איננה זקוקה בעצם לשום אישור של שום זרם . הפעולה נעשית לעין כל ואופיה ברור למדי [ . . . ] האם אין לדון על אופי ההוצאה מתוך מה " בלי שהיה לו כוח מו"ל : הוא הפיץ שבעת אלפיםשפעל "דבר של ספר האגדה, את 3,500 ] של ביאליק, - - - - קומפלקטים [ ברדיצ'בסקי, את ברנר, עגנון, יעקב שטיינברג, אז"ר, שלום עליכם . הוציא בעצמו את דבורה בארון, את רחל . יש בזה יחס מסוים . הרי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא