|
|
עמוד:90
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 90 ישראל הוצאות שנוסדו מחוצה לה, כ"אמנות" - באותה העת היגרו לארץ ישראל ) , וסיפורן - בארץ 1922 - ישראל ) או "מוריה" ו"דביר" ( מ - בארץ 1926 - ( מ ופה מרכזית בהתפתחותבמקביל, שנים אלו היו תק 1 יובא בקצרה בראשית פרק זה . פלגותבשנים אלו, נסוגו לאחור מהמו"לות המשפחתית הקטנה . בשל צוק העיתים הפועלים, שהיו הקטליזטור ליצירת המרכז הספרותי בארץ ישראל בשני העשורים הראשונים, כשהן משאירות את הזירה ליוזמה הפרטית ולמו"לות המשפחתית ( על וצאה לאור של ספרים בכלל : ההפועליות ) כך בהרחבה בחלק העוסק בהוצאות שאפשר לדחות עדזו, אך כהחשובהאמנם כמשימתהושל ספרות יפה בפרט נרא לאחר ההתמודדות עם בעיות שנתפסו כמהותיות יותר לקיום : מזון של ממש ( ולא , הקמת מפלגות הפועלים והמוסדותלארץזה הרוחני ) , תעסוקה להמונים, העלייה בטחון בתחומים שונים, ושאר בעיות היישוב בתקופת המנדטהמספקים סעד ו , מילאו בעיקר 20 - של המאה ה 30 - שנוצר עד סוף שנות ה,הבריטי . את הוואקום פרטיות . בהמשך, לאחר שקמו - ההוצאות שאינן מפלגתיות, בעיקרן משפחתיות מפלגתיות הקטנות, - של ההוצאות הלאמקומןהצטמצם,שלוש הוצאות הפועלים שדה הספר, גם אם ניטל מהן, כמעט לגמרילקן מילאו עדיין תפקיד חשוב באך ח כתר הספרות היפה במקור ובתרגום . ניתן למנות אתשצמחו בארץפרטיות - משפחתיותבין ההוצאות ה ) , "אחיעבר" ו"מסדה" ( נוסדו 1932 - ) , "יבנה" ( נוסדה ב 1925 - "מצפה" ( נוסדה ב כגלגולה 1933 - ) ו"יזרעאל" ( נוסדה ב 1937 - ) , "אחיאסף" ( נוסדה ב 1932 - ב טברסקי" ( שפעלה גם כזרוע שלישראלי של הוצאת "ש . שרברק" ) , "נ . - הארץ ) ו"ראובן מס" ( עלתה מברלין בשנת 30 - ובראשית ה 20 - "שטיבל" בסוף שנות ה אין הכוונה לסקור את כל ההוצאות שנוסדו מחוץ לא"י ועברו לא"י, אלא להתמקד באלו 1 ת למחקר זה . היו, כמובן, הוצאות עבריות נוספות שלא יסקרו כאן, בחלקןהחשובו רבנית . - משום שהתרכזו בהוצאת ספרים ביידש או בספרי קודש ובספרות תורנית - מהמפורסמות שבהן היא "הוצאת א . לוין אפשטיין", שנוסדה בוורשה בסוף המאה ה , והוזכרה בשער הקודם . 19
|
נייגר, מוטי
|