|
|
עמוד:613
21 - ותחילת המאה ה 90 - שנות ה : תשיעישער 613 - יצרו גדולי ההוגים, הסופרים והמשוררים, היהודים והערבים, היהודים למרות מיקומה של ישראל בלב העולם הערבי, הרי שהישראליםערבים . קוראי העברית כמעט ואינם חשופים לתרבות הערבית, ובעוד פחות ריתכך, מאז שנות השלושים תורגמו לעב [ . . . ] לספרות ולהגות הערבית מערבית פחות מארבעים כותרים, בעוד שלצרפתית, למשל, תורגמו "אנדלוס" מבקשת לעשות למילוי חלל זהכותרים . 400 - מערבית למעלה מ על יד מפעל תרגומים שיכסה היבטים נרחבים של התרבות והיצירה הערבית בתחומי הספרות, השירה וההגות, ומכל קשת היצירה : ספרות יבה תעודית, אמנות, שירה, מחזות, סאטירה, הגותמודרנית וקלסית, כת וביקורת . החשיפה לספרות הערבית, מלבד חשיבותה העקרונית, היא קודם כל הזדמנות חשובה לקורא העברי להנות מיצירה אמנותית איכותית שאינה זמינה בצורה מספקת . ח'ורי ; בַאב אלשַמְס" ו"יאלו" של אליאסבין הספרים שראו אור בהוצאה זו : " ר של"אבן הצחוק" של הודא ברכּאת, "אטאטא את השמש מהגגות" ו"הסיפו , "בור המים הראשון" של ג'ברא אבראהים ג'ברא, "מצב'זהרה" של חנאן אלשיח מצור" ו"למה עזבת את הסוס לבדו" של מחמוד דרוויש ; "שירים באשדודית" של רק לחם" של מוחמד שוּכּרי . סמי שלום שטרית, "זֶן מתחתן" של אלטייב צאלח ו" למרבה הצער התרבותי, ההוצאה חדלה לפעול כעשור לאחר שהחלה לפעול . אך השאלה התרבותית שהעלתה עדיין מחכה לתשובה מו"לית הולמת .
|
נייגר, מוטי
|