שער שני: תחילת המאה העשרים: מו"ל שלשום – ראשית המו"לות העברית החילונית המודרנית בארץ ישראל

עמוד:82

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 82 מלחמת העולם הראשונה הביאה להפסקת הדפסת החוברות אך מפלגת לאחריה כשייסדה את "ספריההפועל הצעיר המשיכה בפעילות מו"לית ענפה גם עממית", סדרה של חוברות בנושאי מדע וספרות . הוצאה שרדה רק שנתיים ובמסגרתה יצאו, בין היתר, "המוצא" מאת ברנר ( החוברת הראשונה ) , ולאחריה ) . חשיבות הוצאת "לעם" נעוץ גם 1967 "ביער בחדרה" של דוד שמעוני ( שפירא, ת הזרע לרעיון שמפלגת פועלים צריכה לדאוגבשמה : אפשר לראות בספרייה זו א להשכלה ( המדעית ובהמשך הספרותית ) של כלל העם, ובמידה רבה אפשר לראות בפעילותה את המקור ל"ספריה לעם" של "עם עובד", שהחלה להופיע עשרות . שנים מאוחר יותר וביקשה להרבות אהבת הספר, חכמה וערכים לכלל הציבור ן ברנר לעגנון היה בהקמתה של הוצאת הספריםשיתוף פעולה נוסף בי . בזיכרונותיו עגנון ראה לעצמו זכות ראשונים 1911 "יפת", שהחלה לפעול בשנת על רעיון הקמת ההוצאה : "זכות מיוחדת רואה אני לעצמי שאני הייתי בעל הרעיון הזה שחשיבותו מרובה לתולדות התרגומים וכן לתולדות הספר בארץ ישראל" ) . שמה של ההוצאה העיד על מטרתה ; היא עמדה על 178 תשל"ו, עמ' ( עגנון, הצורך בתרגום שיטתי של הקלאסיקה העולמית . "אמנם נעשו נסיונות כמעט בכל תפוצות ישראל להריק לתוך פכים קטנים של יעקב מיפיותו של יפת . ואולם הכל בר ובלינעשה לרוב במקרה, ע"פ הכרת היחיד ואחריות היחיד, בלי קשר עם הע צפיה לעתיד . וקושי העבודה ומעוט הכוחות והאמצעים הניאו עד עתה את מחוללי התנועה בספרותנו לגשת אל עבודה זו בשטה וסדר, בשאיפה חזקה ובמגמה 25 ברורה . המצב הזה הביא לידי יסודה של הוצאתנו הקטנה" . . 402 - 400 , עמ' 1983 "יפת", חוברת א, תרע"ב, כפי שמצוטט אצל שביט, 25

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר