שער שישי: שנות השישים והלאה: הופעתן של הוצאות קטנות בתחום השירה ועלייתה של הספרות הפופולארית

עמוד:430

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 430 זאת, בשעה שעשרות אלפי צעירים 17 החותכת / שאין לנו בעצם לאן ללכת ! ' ביקשו להכות שורשים ולהיאחז בארץ, ללא כל רצון ללכת למקום מן המקומות, קסט פירש את - ) . יעוז 74 : 0002קסט, - ישראל" ( יעוז - אל מחוץ למחוז חפצם : ארץ – "אין לאן ללכת" משמע אין מקום גאוגרפי לבוא אליו – דברי אבידן כפשוטם קסט, - וראה בהם סממן של "פניית עורף לערכים אידיאולוגיים ציוניים" ( יעוז ) . ייתכן שיש מידה של היתממות בפרשנות זו, אשר נועדה להצדיק את 74 : 2000 מו . רבים משיריו הם חווייתיים ואישיים, שירי "אני",קסט עצ - המהלך שעשה יעוז וחוויותיו את אֵימי השואה עשויות היו לקרב אותו דווקא אל האקזיסטנציאליזם גבריאל מוקד מעיד על עצמו : " [ . . . ] כפי שהוזכר לעיל,ואל הרגשת החידלון ( ר קסט בחר להתגב - אלא שיעוז ) . זיסטנציאליסטים ואנשי שמאל עצמאי"קהיינו א בהיותו מודע לפוליטיקה ולמערכיעל הנטיות האלה, על הזרות והניכור, וזאת הכוחות בזירת הספרות . הוא חיפש אפוא "אחר דרך של היבדלות ואחר חיתוך בניגוד למגמה שבאה לידי ביטוי בשיר זה של אבידן . חיפוש זה,, ביטוי אישי" עים הלא מבוטליםבנסיבות ההן, עשוי אולי להסביר את דבריו : "אחד המני ש'עקד' קם היה, שבתור 'עולה חדש' לא רציתי לחזר על הפתחים [ של 18 המו"לים ] " . יהודי' . "כוונתי - מתוך חיפושיו אחר פואטיקה ייחודית נטבע המונח 'ניאו הייתה לחיפוש ספרותי אמנותי בעל אופי מודרניסטי בתחום היהדות . אקספרימנט עירים, שעשו את דרכם מן ההתבוללותידי אנשים צ - שאמור היה להתבצע על ) . תפיסה זו 67 : 0002קסט, - והחילוניות אל קבלת זהותם היהודית בארץ" ( יעוז והיא – לאומית - משפחה דתית – הושפעה, ללא ספק, מנוכחות אשתו ומשפחתה התפתחה בשנים האחרונות לכדי חזרה בתשובה וכתיבת שירים מיסטיים קסט . - ו, הרב אראל יעוזואמוניים, אולי גם בהשראת בנ שורות אלה בדיוק גרמו לדחיית ספר זה של אבידן בידי "ספרית פועלים" . ראו בשער 17 הקודם . . 6002באוגוסט 29 - בשערכה עמו מרים נייגרמתוך ראיון 18

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר