|
|
עמוד:74
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 74 לצד הקמת מפלגות פועלים ובטאוניהן, וביסוס התפיסה הפועלית בארץ ישראל יות . מראשיתהוקמו במושבות ובערים מועדוני פועלים, שפעל כספריות ציבור פעולתן ביקשו מפלגות הפועלים לדאוג לא רק לצרכים החומריים של הפועל, אלא גם לצרכיו הרוחניים ולחינוכו . בין עקרונות החינוך עמדו הפצת הלשון העברית, הפצת השכלה חקלאית, הרחבת ידיעת הארץ ופיתוח התודעה לבעיות נים אלה והדמויותחברתיות בכלל ולאלה של היישוב בפרט . סביב מועדו המרכזיות של התקופה ( י"ח ברנר, א . ד . גורדון, ברל כצנלסון ) התהוו חיי הרוח של התקופה . ישראלית - ) טוען, כי אף על פי שספריית הפועלים הארץ 1990 שידורסקי ( היא תופעה שהורתה בספריית הפועלים האירופית ובארגוני הפועלים במזרח רץ . רוב הספרים במועדונים לא היו בעברית,אירופה, היא הותאמה לצורכי הא אלא ברוסית וביידיש, אך היו בהם גם ביטאונים וספרים בעברית . מיסודם של מועדוני הפועלים החל עם ייסוד מפלגות הפועלים, והם החלו להתפשט החל . עצם קיומם ופעולתם מצביעים על קיומו של קהל קוראים צמא 1907 בשנת מעותי מן המרכז הספרותי הצומח . לספר, המהווה חלק מש עורך, מתרגם ויזם מו"לי – ברנר כדמות כריזמטית כשמאחוריו פעילות ספרותית כיוצר, 1909 יוסף חיים ברנר עלה לארץ בשנת כמתרגם וכעורך . הוא היה מהדמויות המרכזיות של העלייה השנייה ובתולדות האחדות" של פועלי ציון,הספרות העברית בארץ ישראל, אחד מעורכי עיתון " ואחד הסופרים הקבועים בעיתון המפלגה המתחרה, "הפועל הצעיר" . כבעל ראייה ביקורתית חודרת פרסם בעיתון רשימות ספרותיות ומאמרים פובליציסטיים רבים, הן בחתימתו והן בפסבדונים . תנופת עבודתו הספרותית בארץ הפכה אותו סמוך קרי, לסמכות הגדולה והכמעט בלעדית של הספרותמאוד לבואו לנותן הטון העי ציון - העברית . דב קמחי, מסופרי העלייה השנייה, היטיב לעמוד על ההבדל בין בן לברנר : "ואף אמנם לא היה אז בעינינו ניגוד גדול יותר מאשר שני סופרים אלה
|
נייגר, מוטי
|