|
|
עמוד:420
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 420 התסיסה התרבותית של בני "דור המדינה"יוצרים שהחלו את דרכם אחרי – הבא פנו אל "הדבר הבא" : הופעת "סימן – כנגד בני "דור הפלמ"ח" וקודמיהם יוצרים – ) סימנה דרך ספרותית חדשה ונתנה ליוצריה 2791קריאה" ( ספטמבר אפשרות לפרסם את כתביהם . מרכז כוח חדש נוצר – מרכזיים בספרות העברית ות אישיות וספרותיות בין מוקד לפרי, איש "סימןומתוך כך התעוררו מלחמ נפרד מהווי הרפובליקה הספרותית - מלחמות שהיו לחלק בלתי – קריאה" המקומית וזאת, בין היתר, במדור הסאטירי המרתק של "עכשיו", "דג הדיו" . איששלזאת ועוד : הוצאה קטנה, הבנויה על כוחותיו, על רצונו על וגחמותיו שאינו יוצא באופן סדיר, אינם יכולים למלא את הצורך בפרסוםעת - אחד, וכתב כתביהם של יוצרים, שמספרם עולה ביחס ישיר לגדילת האוכלוסייה . הכותבים, נרקיסיסטים יותר או פחות, נדחקים אל הקצב המהיר של פרסום יצירותיהם ושל יםהתקצרות שעות המדף, המוקצבות לכל סופר . במילים אחרות, ריבוי היוצר – גם אם יצירתו משובחת – וחולשת הביקורת מקטינים את הסיכוי של משורר להוסיף את שמו אל פנתיאון התרבות העברית . לפיכך מנסים היוצרים למצוא את הקבוצה ו / או בית ההוצאה, שיאפשרו להם להמריא ; וה"שדה" – "שדה הכוח" הזה איננו ב"עכשיו" . המראה . יוצרים ועורכים בוחרים באחתאכן, השתייכות לקבוצה היא תנאי ל - הזדהות" ( כלומר, השתייכות ל"בלתי - משתי אסטרטגיות של ההשתייכות : "אי הזדהות לוחמנית – מזדהים", העשויים לתמרן בין קבוצות שונות ) , או אדרבא בנוסח "הלנו אתה אם לצרינו" . וכל קבוצה מתאמצת להיות מרכז הפעילות מודרנית . עובדה זו - ום ל"מרכז" כזה בעת הפוסטפי שאין מק - על - התרבותית אף באה לידי ביטוי בעצם היצירה ובסוגותיה, כדבריו של מיכאל גלוזמן בהתייחסותו : 2009 - בל"עכשיו" עת שיש לו מעמד דומיננטי בספרות, כזה שקובע - כבר המון שנים אין כתב להםעת ואין - סדר יום תרבותי משפיע . יש מגמה של ביזור, יש הרבה כתבי . זה קשור לשינוי העצום בכלל 60 - עת בשנות ה - את המעמד שהיה לכתבי
|
נייגר, מוטי
|