|
|
עמוד:244
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 244 ובהמשך דבריו : "העזרה אשר נתנה ההסתדרות הציונית עד עכשיו היא ואולי יותר מאשר היא עזרה ממשית היא משמשת רק סמל . – קטנה ודלה סמל לקשר הפנימי והאורגני שבין המפעל ההתיישבותי ובין המפעל התרבותי והספרותי . וסמל יותר נאה והולם לא יכול היה להיות מהסמל 81 ) 44 - 43 : 1936 גוריון, - הנושא עליו את שמו של ביאליק . ( בן 1936 - ב"מוסד ביאליק"בית ההוצאהה"סמל" הפך לישות גשמית עם הקמת כמחלקה בתוך ההסתדרות הציונית . בישיבה הראשונה של הנהלת המוסד גוריון, המשורר יעקב פיכמן, יצחק גרינבוים, איש הסוכנות - השתתפו דוד בן סיני, נשיא האקדמיה ללשון עברית, ולייב יפה, מראשי - היהודית, נפתלי הרץ טור לירות ארץ ישראליות ( צור, 5000 של המוסד היהקרן היסוד . התקציב השנתי גוריון, גם בהיותו ראש הממשלה, המשיך לתמוך במוסד ביאליק ואף - ) . בן 1985 הרחיב את חזונו . אביא באריכות דברים שכתב מרדכי נאור לעניין זה, מפני שהם מאירי עיניים באשר ליחסים שבין הוצאה לאור ובין השלטון באותם ימים ( נזכיר כי משה שרת עמד בראש "עם עובד" לאחר פרישתו מראשות הממשלה ) : היו ימים שראש ממשלה בישראל עסק לא רק בהטלאת קרעי הקואליציה שלו ואפילו לא בניהול מדיניות החוץ והביטחון, אלא התפנה לעמוד בראש צוות היגוי שקבע אילו יצירות של גדולי הוגי הדעות בעולם יתורגמו לעברית . ממש להתפקע מקנאה למקרא החזון וההגשמה של מפעל תרגומיאפשר גוריון . באמצעות פרוטוקולים, - המופת שיזם ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון בארכיון צה"ל ובמכון - מכתבים ומסמכים ממוסד ביאליק ומתיקי בן גוריון בשדה בוקר, ניתן לעמוד על התפתחות הרעיון ועל ראשית - למורשת בן ואילך הוציא מוסד ביאליק, 1944 - גוריון ידע כי מ - אל הפועל . . . בןהוצאתו והיה כפוף להנהלת הסוכנות היהודית שהוא עמד בראשה,6391 - שנוסד ב ספרים ; כל ספר תורגם 14 ראו אור 1958 סדרה של תרגומי מופת . עד ) . ציונות וספרות עברית ( דברים בטקס 23 , ינואר 1936 ן, ד . ( ראו בהרחבה : בן גוריו 81 . 43 - 44 , ג' : העולםחלוקת פרסי ביאליק ) .
|
נייגר, מוטי
|