שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:243

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 243 79 מוסד ביאליק חיים נחמן ביאליק . ברור היה, כי יש להנציח את זכרו במפעלנפטר 4391בשנת גוריון את חשיבותה של - חינוכי . ביאליק עצמו הטעים בשיחותיו עם בן - תרבותי הוצאת ספרים, שתיקח על עצמה את העבודה ההכרחית לקיומה ולקידומה של ותתרבות יהודית לאומית ממלכתית בארץ ישראל . נחום סוקולוב, נשיא ההסתדר הציונית דאז, נחלץ לרתום למטרה זו את ההסתדרות הציונית, שהואשמה בהזנחת התרבות והספרות העברית . הוא טען בתקיפות, שעידוד הספרות העברית הוא מחובתה של התנועה הציונית : "עובדה היא שהספרות העברית היא בת חורגת יהודית וסופריה"להסתדרות הציונית . נוכיח שאנו מתחילים להתעניין בספרות ה יש להדגיש כי דברים אלו נאמרים טרם הקמת הוצאות 80 : ג' ) . 1985 ( צור, : "הקבוץ המאוחד", "ספרית פועלים" ו"עם עובד" . הפועלים שמו של ביאליק, ירד מן הפרק, מפני שהיה - הרעיון להקים קרן לתרבות, על קרן – ותבקרן כדי להתחרות, בגיוס תרומות, בשתי קרנות אחרות של ההסתדר היסוד והקרן הקיימת לישראל . על כן הוחלט להקים מוסד, שיפעל לקידום התרבות, הספרות, הלשון, המדע והאמנות . בשנה שלאחר פטירתו של ביאליק הקציבה ההסתדרות הציונית כחמשת אלפים לא"י ומינתה חבר נאמנים, שהורכב היסוד, הוועד הלאומימנציגי הנהלת הסוכנות, ועד הלשון, אגודת הסופרים, קרן והאוניברסיטה העברית . צריך לזכור כי מעט מאוד כסף ( אך הרבה מאוד רטוריקה ) גוריון עמד על כך בטקס - השקיעה ההסתדרות הציונית בפרויקטים תרבותיים . בן : 1936 הענקת פרסי ביאליק של המוסד בשנת שליחיזוהי המסיבה הראשונה שבה נפגשים – ואולי יש לתמוה על הדבר התנועה הציונים עם שליחי הספרות העברית . כמעט לא יאומן : קרוב ויש לשאול : – לארבעים שנה קיימת התנועה הציונית המדינית והסתדרותה אם היתה באה לעולם ואם היתה מתקיימת אלמלא הספרות העברית ? " מיכלין על הסיוע בתחקיר ולנורית גלעדי על שיתוף הפעולה . - תודה לדניה עמיחי 79 ) . 1985 : צור, י . ( בדברים שכתב מנכ"ל מוסד ביאליק לשעבר, יעקב צורראו בהרחבה 80 עמ' ג . ירושלים : מוסד ביאליק . , קטלוג היובל – מוסד ביאליק

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר