שער שני: תחילת המאה העשרים: מו"ל שלשום – ראשית המו"לות העברית החילונית המודרנית בארץ ישראל

עמוד:68

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 68 ) . מודעה מאותם ימים ב"הפועל הצעיר" 141 , עמ' 1973 של השלטון" ( אוליצקי, ( חשוון תר"ע ) מאשרת : דפוס גדולה - בית הדפוס של א . איתין ביפו התרחב . נתקבלה מכונת אותיות חדשות, עבריות ולועזיות מכל המינים בכמותוחדישה, נתווספו גדולה, מעכשיו יכול בית הדפוס, מלבד העבודות הרגילות, לקבל עליו הדפסת עתונים ספרים וכל מיני עבודות בכמות מרובה . כל העבודות מתמלאות בזמנן ובמחירים נאותים . אצל בית הדפוס נמצאים : בית גדול של נייר, מכשירי כתיבה ולימוד,אירופי, בית מסחר - כריכה מכונתי ] . ,142 עמ' 1973 וחרושת של חותמות קאוצ'וק [ מצוטט אצל אוליצקי, 14 ביפו לא חסרו מלשינים, אך התערבות הקונסול הרוסי הצילה את איתין ממאסר . , החל "הפועל הצעיר" 9091בשנה השנייה לפעילותו של בית הדפוס, בשנת הידיעה שלאתין הפך עד מהרה לבית הדפוס בהדפוס אי 15 להופיע בדפוס זה . תקופת העלייה השנייה . דפוסו של איתין - "אם יפו הייתה לבו הפועם של היישוב בימים ההם, הרי בית הוא לב לבו, שכן בו נדפסו גליונות "הפועל הצעיר", הפרסומים של הסתדרות שושני, חדרהמורים, חוברות "מולדת", ספרי הוצאת "לעם", ובחדרו של סעדיה המגיה, הייתה מערכת זוטא, כאן נפגשו סופרים ומחברים, כאן רבו, כאן התווכחו, זה לא היה בית דפוס בלבד . זה היה מרכז לתרבות, צומת רוחני של היישוב" ) ספרו של עגנון, 1912 ] . בדפוס זה נדפס בשנת תרע"ב ( 17 , עמ' 1955 [ שטיין, באותה שנה ראו אור בדפוס זה הספרים"והיה העקוב למישור", בהוצאת ברנר . הראשונים של ההוצאה החינוכית "קוהלת", ולאחר מכן של ההוצאה החינוכית "מולדת" . מספר שנים לאחר הקמת הדפוס הפך שושני לשותפו של איתין, והדפוס באותה עת היה נהוג משטר הקפיטולציות . במסגרת זו, נתינים זרים שחיו באימפריה 14 העות'מאנית נהנו מחסותם של הקונסולים של ארצותיהם . ) . 1921 מפלגת הפועל הצעיר הקימה את הדפוס שלה כקואופרטיב רק באדר תרפ"א ( 15

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר