שער שני: תחילת המאה העשרים: מו"ל שלשום – ראשית המו"לות העברית החילונית המודרנית בארץ ישראל

עמוד:64

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 64 ) . אחד העם פקפק הן ביכולתו של בן ציון 1902  1896 בעריכת "השילוח" ( לשאת על כתפיו מטלה נכבדה כזו, והן ביכולתה של ארץ ישראל לקלוט אותה . ציון בתגובה על רעיון הקמת המרכז התרבותי בארץ - כך כתב אחד העם לבן המחשבה להוציא לאור את כתב העת הספרותי "השילוח"ישראל בכלל ועל בפרט : אפשר - עוד לא הגיעה השעה המוכשרת [ . . . ] בארץ ישראל כמעט אי להשיג רשיון להוצאת עתון חדש, ואפילו אם היה אפשר לא היה הדבר כדאי, מפני שאז היה "השלח" משועבד לכל מלשין ולכל מקנא קנאת ה' למי שהיכולת בידו על איזה מאמר ציוני,צבאות . די היה לאלו להראות ועל איזה פרזה יתרה שאפשר לפרשה במובן של מרידה כלפי הממשלה יהודה לפנים - והשלח עוד אינו, ועורכו יתפש למלכות, כבן – התורכית למרכז ספרותי בא"י עוד לא [ . . . ] שמחתך ידידי הייתה אפוא לשווא . ודאי טוב ויפה היה אילו 10 . ( הדגשה שלי, מ . נ . ) הגיעה השעה המוכשרת התאחדו כל הכוחות הספרותיים בא"י והוציאו ספר שנתי מוקדש כולו לארץ ישראל ולחיי עמנו שם . ספר כזה, שנכתב ונסדר בארץ ישראל רק ידי סופרי ארץ ישראל היה בוודאי חביב עלינו, בני הגולה, אף אם - על פים בוהיה נדפס באלכסנדרייא . אבל מה טעם יש במאסף שמשתת סופרים מארצות שונות וענייניו גם כן מתייחסים לכל ארצות הגולה, והוא נדפס באלכסנדרייא ? איה היא ה"קדושה" החופפת עליו ? מן הגולה בא, אל הגולה ילך וארץ ישראל מה עניניה לכאן ? הציונים אמנם קדשו בקדושת ה"פרוגרמא" גם את "הארצות הסמוכות", אבל בנידון זה רמא מכרעת, אלא הרגש שבלב, והרגש הזה לא יתעוררלא הפרוג ראו עוד על אחד העם ותחיית התרבות החילונית הציונית בספרו של אבנר הולצמן : 10 . תל אביב : אוניברסיטת חיפהמלאכת מחשבת : תחיית האומה ) . 1999 / 8991הולצמן, א . ( הספרות העברית ו"פולמוס הקולטורה" - "תרבות נולדתוזמורה ביתן . בעיקר הפרק : ) . 37  22 בתנועה הציונית בראשיתה" ( עמ'

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר