|
|
עמוד:56
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 56 , כשיצאו מיכל הכהן ושותפו אברהם 1876 בית דפוס שלישי הוקם בשנת זוסמן לווינה, במטרה לבקש מהקיסר פרנץ יוזף מכונת דפוס . הקיסר הבטיח כי כשישובו לארץ תעמוד לרשותם מכונת דפוס, וכך היה . מכונת דפוס זו,לשניים הנושאת את הנשר הקיסרי, סמלו של הקיסר האוסטרי, התגלגלה בין בתי הדפוס בירושלים, עד שבמלחמת השחרור נהרסה באחת ההפצצות . במקביל ליציאתם לאור של עיתונים בירושלים קמו בתי דפוס חדשים . בתי דו פרסום עיתונים ויציאתם לאור של עיתונים רבים עודדה מצידה אתהדפוס עוד שכלול בתי הדפוס . תופעה זו הביאה לריבוי בתי דפוס ול"הצפת" הארץ בעיתונים . ; 1969 עיתונים ( ירדני, 62 עד מלחמת העולם הראשונה ראו אור בארץ ישראל את אברהם משה ) . בין המדפיסים והמו"לים הירושלמים אזכיר 1973 אוליצקי, כרכים של השנתון 13 לונץ, שהיה אחד המו"לים הראשונים . הוא הוציא לאור ) וספרים רבים 1915 1895 ) , את "לוח ארץ ישראל" ( 1919 1882 "ירושלים" ( הנוגעים בארץ ישראל . לונץ התעוור בשנות העשרים לחייו, אולם עיוורונו לא מנע 4 בעצמו . ממנו לנהל את בית הדפוס שלו ואף לכתוב יהודה - העיתונות של אליעזר בן יהודה מפריס . - באחד מגיליונות "החבצלת" התפרסם מאמרו של צעיר בשם בן יהודה, הידוע כ"מחיה השפה העברית", ישב אותה שעה בפריס וכתב - אליעזר בן 9781את מאמריו שעסקו בשאלות יישוב ארץ ישראל, שיבת ציון וחינוך . בשנת לת החינוך", ובו הביע את הרעיון המהפכני שאם השפההתפרסם מאמרו "שא העברית תהיה שפת הלימוד כי אז החינוך יהיה לאומי . ברוח דברים אלה הביע את ) . "יוזמות יהודיות בתעשייה ובמסחר 2002 עוד על הדפוס באותה העת ראו : כץ, י . ( 4 ) . תולדות הישוב היהודי בארץ" בתוך : ליסק, מ . וקולת, י . ( עורכים 1917 1900 קופה העות'מנית ( חלק שני ) . ירושלים : ) הת 333 330 ( ישראל מאז העלייה הראשונה האקדמיה הישראלית למדעים ומוסד ביאליק .
|
נייגר, מוטי
|