שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:217

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 217 כך - אביב, ברחוב פרוג ואחר - ההוצאה התנהלה בבית המשפחה בתל 65 ) . 42 : 97 / 1 / 3ברחוב גנסין, כפי שסיפר אהד זמורה בראיון עיתונאי ( שוחט, הבית שימש גם כמשרד וכמחסן ספרים . ההוצאה פעלה ללא כוח אדם חיצוני ; בלי מזכירה – ים ושיווקםובכלל זה מכירת ספר – זמורה האב עשה כמעט הכל ועד לחכמים . מדי יום ביקרו שם סופרים - ובלי משרד מסודר . הבית היה בית ומשוררים וביניהם אלתרמן, שהקדיש שיר לאהד הצעיר, יעקב אורלנד, אבות את בני זמורה . שחמטישורון ואברהם שלונסקי, שלימד הוא שימש,הצטרף להוצאה הבן, צבי, ועבד בצמוד לאביו . 0591בשנת לדבריו, כמנהל ראשי : "אבא היה עורך, ואני ניהלתי מבחינה אדמיניסטרטיבית" . נער שליח, סבל שנשא – אחיו הצעיר, אהד, עזר מנעוריו לאביו במגוון תפקידים הוא הצטרף 5591ספרים לחנויות, אורז ספרים וכתבן במכונת כתיבה . בשנת שסיפר בראיון : "היתה זו הוצאה שללניהול ההוצאה, אך פרש כעבור זמן, כפי איש אחד . עבדתי עם אבי זמן קצר, אבל היו בינינו חילוקי דעות . אחי הבכור המשיך לעבוד איתו . לא שחלקתי על דעתו מה חשוב להוציא, אלא שחשבתי שצריך להיות איזון בין דברים שנמכרים לדברים אחרים" . חילוקי הדעות בין האב ין הכלכלי, שכן האב סירב בכל תוקף להוציא ספריםלבן התמקדו אפוא בעני מסחריים, שיאזנו את ההפסדים שגרמו ספרי האיכות . כיום, בראייה לאחור, מצדיק צבי את הגישה הפרקטית והמאזנת של אחיו אהד : "העלות [ ללא כיסוי באמצעות רווחים ] הרגה אותנו, ובגלל זה כמעט פשטנו את הרגל . תמיד צריך תקיים . מוכרחים להסכים, זה החיים . או שיש תמיכה מממשלות אולמזג כדי לה לא מחזיק מעמד" . – מתומכים, ואם לא – הדוחק הכלכלי, שהיה מנת חלקה של מחברות לספרות לאורך שנותיה הכביד מאד על אשתו של ישראל, עדה, ועל הילדים . – ומכאן, של המשפחה ) . "שניים שלושה דברים שלא ידעתם על אהד ,3 ינואר 1997 ראו בהרחבה : שוחט, צ . ( 65 . 42 זמורה" . הארץ ( מוסף ) , עמ'

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא