שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:392

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 392 מתח אידיאולוגי בין בית ההוצאה לסופריו ביאה לידי מתחים ביןהמלחמה הקרה, שפרצה עם תום מלחמת העולם השנייה, ה עזריאל אוכמני, דוד כנעני, צבי – ראשי ההוצאה ובין הכותבים בה . הראשונים נטו לקבל ללא עוררין את המשנה הקומוניסטית . דוד כנעני, – ארד, ברטה חזן ובעיקר עזריאל אוכמני, היו מן המבקרים החשובים של התקופה והם תקפו קשות ולוגיה האמנותית שהייתה נהוגה בבדיתיוצרים, שלא הלכו בדרך האידיא הריאליזם הסוציאליסטי, שעיקרו ייצוג חיי הפועלים והאיכרים . – המועצות ) אנדריי ז'דאנוב כאחראי על התרבות 1948 – 6491בברית המועצות כיהן אז ( הריאליזם הסוציאליסטי על כל היוצרים ו"טיהר"בברית המועצות . הוא כפה את ם . מדיניות התרבות של הקיבוץ הארצי נראתה בעיני רביםאלו שלא הלכו בתלאת פועלים"ספריתכמעין ז'דאנוביזם, אשר יוצג בדמותו של יעקב חזן, שליווה את " : ) מרחיב בכך 1997 . זאב צחור ( מטעם הקיבוץ הארצי העמק הייתה כר צמיחה לכמה מן הבולטים ביוצרים של דור - משמר ל וראובן קריץ עם אישיותותש"ח . מפגשם של משה שמיר, ע' הל הדומיננטית של חזן הותיר את חותמו גם ביצירותיהם . הפעם אין הוא הפטרון הטוב, הנאבק כדי להקצות להם ימי אמנות ותקציב לקניית בדים אלא ה"אח הגדול" שעינו פקוחה . השליטה של חזן בדברים הנכתבים בתנועה הייתה מלאה ; המפתחות היו בידיו . העורכים תונות התנועה לא התקשו לזהות מאמרים בעייתיים, או אפילויבע משפט שיש בו מוקש [ . . . ] תשומת לב קפדנית במיוחד הוא הקדיש לספרים . בעוד עורכי "על המשמר" פנו אליו כאילו לא ביקשו אלא פועלים" היה לו מעמד רשמי . כחברספריתעצה טובה, בהוצאת " - . במנדטים 3 – שגישנחשב כההיא זכתה במה 12 - העבודה . בכנסת האחת עם מפלגת מר"צ . – התאחדה המפלגה עם רצ ועם שינוי ולמסגרת אחת 1992

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא