שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:390

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 390 ם מארץ הלמה" ) , וכןשלונסקי ( שירי "מיקי מהו" ו"אני וטלי, או סיפורי "הרפתקאות חמור שכולו תכלת" מאת נחום גוטמן ( שפרסם קודם לכן ב"עם רשימה זו מתוך 100 "שמוליקפוד" של כוש ( הוא ט . כרמי ) . – עובד" ) , ובהמשך הקטלוג מעידה יותר מכל על העוצמה התרבותית של תנועת השומר הצעיר ושל בית ההוצאה, שלה "ספרית פועלים" . בטאוני הקיבוץ הארצי ; מלאכתו כעורךשלונסקי ו נוסד העיתון היומי של התנועה, "משמר" ( לימים לעיתון שונה שמו ל"על 1943 - ב המשמר" ) . שלונסקי, מתוך קשריו הטובים עם יעקב חזן, היה עורכו הספרותי של . הקשר הטוב שקשר שלונסקי עם חזן היה דרך לעקוף 1948 – 3491בשניםהעיתון מנהל "ספרית פועלים", הנגבי . חזן והנגבי לא היו שרויים בקירבהאת סמכותו של תקף "חזן את הנגבי על נטישת סופרים מרכזיים את 1951 - יתירה זה לזה . ב ההוצאה . חזן השתמש בכינוי 'ביזאנטיזם' [ מלשון "חצר ביזאנטית", המאופיינת רת הפחדבשחיתות, במינויים לא ראויים ובתככים . מ . נ . ] כדי לתאר את אווי הקיימת בספריה, דבר שמביא ליחסים עכורים בין העובדים ומקשה על עבודה ) . על דרכו של שלונסקי בעריכה אפשר ללמוד 09עמ'שם,יומיומית" ( רושקין, יפה, שהחליף את שלונסקי בעריכת המוסף לספרות של "עלב"אמדבריו של : 9491המשמר" בשנת דפים לספרות" שערך בעלון השומרשלונסקי הגיע למוסף לספרות מן " הצעיר . כבר שם קבע את הדבר הזה : לאף אחד אין זכות אבות בגלל השתייכות מפלגתית או חברתית . בקיבוצים היו בתקופה ההיא הרבה מאוד יוצרים . רבים מהם היו אפיגונים של ביאליק, של שמעוני או המכרואילך זכו להצלחה כבירה ספרי הילדים של ההוצאה וביניהם רבי 70 - שנות המ 100 . של מרים רות ושל שלומית כהן אסיף

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא