שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:214

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 214 1939 במרץ 20 שנההייתה ישיבת "יחדיו" שהייתה צריכה להחליט על גורל "טורים" ל החדשה . נכחו" א . שלונסקי, נ . אלתרמן, י . הורביץ, לאה גולדברג, א . ד . וחשבון על מצבו - שפירא, ש . גנס, א . חלפי ואני . פתחתי במסירת דין כך ביקשתי משלונסקי - הכספי של העתון ושל הוצאת הספרים ולאחר שימסור דו"ח על מצב העתון, עריכתו, כיוונו, הקשיים וכו' ; הוא סירב שאמשיך לדבר גם על כך ; שעה ארוכה דיברתי גם על העתון,ואמר לי על עבודתו של שלונסקי, מסירותו, השבחת החומר הספרותי, הודיתי לו על מה שעשה ציינתי לאח"כ את הליקויים בעתון, בצורה ובתוכן, על ה"נזיריות" המופרזת שבו, על משהו משעמם, על המרכזיות של ענינים רמן המשיך ברוח זו, השתדל מאוד לא לפגועפוליטיים וכו' ; נ . אלת בשלונסקי, ואף על פי כן להביע דעה שלילית על כמה דברים בעתון ; י . הורביץ לא דיבר [ . . . ] שאל, בעיקר, למצב החומרי של העתון ; שלונסקי נזף בלי שמץ של עדינות על שלא הזמינו את ליפשיץ [ המשורר משה היה בא, משום כן לא מסר דו"חלוא ידע לא – ליפשיץ, מ . נ . ] לישיבה וביקש ממני לעשות זאת ; הוא מדבר רק עם מי שעבד בעתון ולא עם מי שלא עבד ; לאה גולדברג תמכה בו מתוך עצבנות רבה ; עניתי לשלונסקי בחריפות ; במשך השנה פגע בכמה חברים ולא ביקש מהם סליחה כמו נה כחברשהוא רוצה לבקש מליפשיץ ; למה לא הציע אותו במשך הש רשמי ל"יחדיו", אני הייתי מצביע נגדו, אולי היה מתקבל בכל זאת אפשר - ומשתתף כאן [ . . . ] הישיבה ארכה מאוד, עוררה רוגז, עלבונות, אי היה להגיע לידי מסקנה, ואז הציע אלתרמן לדחותה לכמה ימים [ . . . ] בישיבת "יחדיו" השנייה, שהייתה בביתי עד שעה מאוחרת בלילה, נתחדשו כל הויכוחים אבל האווירה שקטה – תו של נ . אלתרמןבנשיאו מאוד, כי אלתרמן ניהל את הויכוחים בטקט רב ובחכמה . הפתעה גדולה פתאום, ולא בראשית הישיבה, כי - הופתענו כשהודיע שלונסקי לפתע

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר