|
|
עמוד:210
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 210 : כתב ) 38 . 12 . 02מעט אחר כך ( השיחה : ירידתם של – הלכתי עם אלתרמן ושפירא לקפה "פינגווין" "טורים", שהפך לעתון פוליטי בעיקר, הכתוב למען אנשי מפלגה ידועה מלחמה בפאשיזם ובמלחמה [ . . . ] – , מ . נ . ] ; כל תכנו [ השומר הצעיר אין שלונסקי דואג ; שפירא קוצף ורוגז, – לשירים, סיפורים, מסות 56 אלתרמן לא שבע רצון, משתמט מלדבר, מבטל את כל העניין, כנראה . מעורבות בחיים הפוליטיים הוא חלק - הוויכוח על מעורבות לעומת אי ב בפוליטיקה, בטוריו בעיתון 'הארץ'מהתמונה . אלתרמן עצמו היה מעור ( "רגעים" ) ומאוחר יותר ב'טור השביעי' ב'דבר', למרות שהקפיד להבחין בין שירת "העת והעיתון" לבין השירה הקנונית שלו . חוסר שביעות הרצון נבע מחמת הכפפת ערכיה האוניברסליים לאידאולוגיית 57 הפוליטיזציה של עצם השירה, בפאשיזם ברוח תנועת השומר הצעיר, ששלונסקי התקרבהסוציאליזם והמלחמה גורם 58 , "ספריית פועלים" . 1939 אליה ונעשה שותף בהוצאה שהקימה בשנת נוסף לחילוקי הדעות היה מדיניות העריכה הדומיננטית של שלונסקי, שערך את שירי החבורה כראות עיניו ואשר, בדומה לשטיינמן בשעתו, הרשה לעצמו שלושה שכתב, או שתרגם, בנוסף – הספרים של החבורה 11 מתוך – להוציא לספר שנכתב על אודות שירתו ( כפי שפורט לעיל בהערות ) . חוסר שביעות רצון זה הוביל להפסקת עבודתו של שלונסקי כעורך "טורים" ולהחלפתו בישראל זמורה, הלךפי יומני זמורה, פעל להכשלת המ - שערך את "טורים" ג' . אלא ששלונסקי, על ספטמבר ) וכן : הקרע ב"יחדיו" ויסוד "מחברות לספרות" . – , אוגוסט 1973 זמורה, י . ( 56 . 176 – 174 ) 4, – 3מאזנים, ל"ז ( דברים אלה הם "קצה קרחון" לויכוח פואטי עמוק בתולדות השירה העברית . קבוצת 57 שלונסקי ) , שנהנתה ממעמד הגמוני, נשענה במידה רבה עלסימבוליסטים ( ובתוכה - הניאו קודים אסתטיים אוניברסליים ועל פואטיקה המבוססת על סמלים שהפענוח שלהם על ידי הנמען / הקורא אינו מיידי והשיר נחווה כמעורפל ( לאה גולדברג יוצאת מכלל זה ) . בשלב בהרחבה : חנן חבר, פתאםמסויים רוב הקבוצה החלה להפנות עורף לגישה זו . ראו על כך , חלק ראשון : "סימבוליזם עברי במלחמת העולם" 2001 מראה המלחמה, הקיבוץ המאוחד, . 63 – 12 עמ' . 55 – 41 ) , עמ' 1987 ראו בהרחבה בפרק העוסק בספריית פועלים וכן מירון ( 58
|
נייגר, מוטי
|