שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:203

203 ראשית שושלת זמורה : הוצאת "מחברות לספרות" והלאה מייצגים את יהדות, הו"ספרי תרשיש"בית שוקןרטנו את סיפוריבפרק הקודם פ גרמניה בישראל ואת הסופרים והחוקרים שיצאו ממנה, כגון מרטין בובר וגרשום . פרק זה ( שישבו בירושלים וחלקם היו קשורים עם האוניברסיטה העברית ) שלום שושלת זמורהממזרח אירופה וכן הכותבים, שעבדו איתו . בית זמורהתמקד בי , לעומת משפחת שוקן, שהייתה קשורה באידיאולוגיהפועליםת הוקשורה בתנוע כאמור,של המעמד הבינוני ובמפלגותיה, הפרוגרסיבים והציונים הכלליים . : עגנוןהוצאהעם בתי ה ו פעלבסופרים, שבאו לידי ביטויללוההאידיאולוגיות ואורי צבי גרינברג, למשל, מצד שוקן ; נתן אלתרמן, בין השאר, מצד זמורה . בלשוןוהםשל כל שושלתניםהראשו ות דברים אלה אמורים, כמובן, בדור ; ברבות הימים, עם התפתחות החברה בישראל וגיבוש הזהות הישראלית,הכללה רטט בקווים כללייםההבחנות האלה, ובכל זאת יש בהן כדי לשמיטשטשות תמונה רחבה של שדה המו"לות המשפחתית בארץ . ובהקמתישראל זמורה,איש הספר והעורך,במתחילזמורהסיפור שושלת את בית ההוצאה באותו השם, – ) , ובהמשך 0491כתב העת "מחברות לספרות" ( האיכות הספרותיתמתוך הקשר לחבורת "יחדיו" בכלל, ולנתן אלתרמן בפרט . לקרןנדחושיקולים כלכליים ; והמניע שלההמרכזי של ההוצאההשיקול תה ייה אדם . בניהמבחינת כוחןביתי קטמפעלזווית . "מחברות לספרות" הייתה נשיאתההוצאה ובכללןעסקו בכל פעולות – מספר אהד זמורה – המשפחה ספרים 300 - הוציאה "מחברות לספרות" למעלה מזאתהפצה . חרףההספרים ו צבי זמורה, בנו של ישראל, לצדו שלשבהן עבדשנותיה הראשונות, 30 - במשך כ לבד אינם יכולים להעמיד הוצאת ספרים כחיבהאב . אך שיקולים ספרותיים . אתהנושא את עצמו . ההוצאה נקלעה לקשיים כלכליים חמורים ונסגרה למעשה ההוצאה והקיםשיקם את . הואהצעיר של ישראל, אהד זמורה נו המשיך בדרכה את לקחילמד, לאחר ש ) 3791מודן ( - ביתן - ביחד עם שותפים את הוצאת זמורה לאזן בין שיקולים ספרותיים לשיקולים כלכליים . ההוצאה, זב"מ,וניסהאביו

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר