שער ראשון: תשתית מושגית: מתווכי התרבות ברפובליקה הספרותית

עמוד:26

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 26 ידי - צורכים ספרות לא רק באופן פיסי, כלומר קונים ספרים, אלא גם רוחנית, על כך שהם מזינים אותה וניזונים ממנה . בין שני מעגלים אלו נמצא המעגל האמצעי : עורכיםהמתווכיםצרי התרבות מן היוצר אל הקורא,ובו אלה אשר מביאים את תו ; הוצאות ספרים, המביאים את הספרות אל הקהל ; סלונים ספרותייםומבקרים – וכדומה . תיבודה קבע כי מיעוט היצירות נובע מתוצאת הלוואי של המהפכה רס המוסדות המתווכים . ה מתווכי התרבות נמנים גם הם בין יוצרי התרבות ומכונניה ואינם מתווכים פיזיים - פסיביים בלבד . זאת ועוד, התיווך אינו רוחני בלבד ויש לו צדדים חומריים הקשורים במוסדות התרבות ובגורמים מתווכים דוגמת האספקטים ההפקתיים של וארגונן, ההבטים החומריים של מאמרי ביקורתספריםעשיית ספרים, מבני חנויות כל אלו הם עצמם תוצרים תרבותיים, המקדמים – הנדפסים בנוגע לספרים ועוד את היצירה הרוחנית אל מימושה בידי הקורא . במילים אחרות אפשר לומר, שדן במשבר התקשורת בין היוצרים והקוראים במפנה ) 1987 ( בעקבות מירון בין המעגל הפנימי ( היוצרים ) ובין המעגל החיצוניהתקשורת, כי 20 - המאה ה ( קהל הקוראים ) היא שמאפשרת את קיום התרבות, והמאבקים והמתחים ב"שדה ה גם ) בכללותו מבנים אותה . מכאן עול 1993 Bourdieu, הייצור התרבותי" ( החשיבות של ניתוח המוסדות המתווכים בתרבות העברית, ובמיוחד של אותו הוצאות הספרים . – מוסד שטרם נחקר באופן מקיף עד לחיבור זה ) מודל כללי להיסטוריה של הספר צריך Darnton , 1982 ( כפי שהציע דרנטון דרך המו"ל ומוכר הספרים אל הקורא . לנבוע מתוך מעגל התקשורת : מהיוצר הקורא משלים את המעגל בהיזון חוזר מכיוון שהוא עשוי להשפיע על הכותב הן לפני היצירה והן אחריה . התקבלות יצירה יכולה להשפיע על הכותב בדרכים שונות, כמו עצם העידוד להמשך הכתיבה או חזרה על תבנית מוצלחת, או שיפורו . לעיתים, הכותב מכוון את דבריו לקהל קוראים מסוים,והתפתחותו של מוטיב שהוא מדמיין את הימצאם, ומגיב למבקרים, שהוא יודע על קיומם . בחיבורו מציע מחבר, – דרנטון מודל בסיסי, המפרק את תהליך הפקת הספר לשחקניו העיקריים

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר