שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:194

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 194 להמן, משה טמיר, יוסף זריצקי ואחרים, ואיורים של יוסל ברגנר ( רודי ) רודולף לספרי קפקא . עם כל זאת הוציא שפיצר את "חוק מס הכנסה" מאת זיגפריד מוזס, מנשהשלימים היה מבקר המדינה, את רשימת הספרים שנדפסו בבית הדפוס של בן ישראל באמסטרדם, ואפילו מורה דרך להסתכלות בכוכבים . אחד הספרים האחרונים שעיצב שפיצר היה אנתולוגיה לשירה עברית מתורגמת לאנגלית, שערך ט . כרמי בעבור הוצאת "פינגווין" . התמנה שפיצר למנהל בית ההוצאה הקטן של הסוכנות 5491בשנת . חותמו ניכר בפרסומי 5691מלאות בשנתהיהודית, שם עבד עד פרישתו לגי הסוכנות ופרסומי הוצאת "מוסד ביאליק" שהשתייכה לסוכנות . במקביל שימש כיועץ למכונים כגון בית הכנסת האיטלקי בירושלים ולבתי – א בשכרל – שפיצר . הוצאה כגון "דביר" יוליוס מציין את המטען התרבותי העשיר של שפיצר : "רגישותו הרבה רי ספרות מעולים [ . . . ] ויכולתו ליזום ולעודד אחרים ליצירה טובה" ( יוליוס,לדב ) . אמיתי הבן מספר על יושרו של האב : "באתי לאבי כשהייתי סטודנט,38 / 12 / 2 וביקשתי לעבוד אצלו כמגיה או שיקשר אותי לבתי דפוס והוצאות אחרים . אבי לך' . ואז נאלצתי ללכתסירב, ואמר : 'תראה לי קודם שאתה יודע לעבוד ואמצא לחפש לבד עבודה . אף אחד לא היה זכאי לפרוטקציה אצל אבי . הוא היה איש תרבות אירופית נחמד מאד, עילוי" . הגשמת חזון חלוצי מן הראוי להרחיב מעט את הדיבור על חזונו של משה שפיצר . בדברים שנשא החברתי שלנו דגם - יגרשום שוקן לזכרו, אמר, כי עם מותו "נעלם מן הנוף האנוש אירופי אשר בשעתו תרם תרומה חשובה וייחודית לחיינו . - מסוים של יהודי מרכז ואני מתכוון לדגם של ציוני מרכז אירופי, שהציונות שלו הייתה בעלת צביון תרבותי ואשר החשיב ביותר את המבחן האיכותי הן לגבי טיבם של חיי החברה

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר