|
|
עמוד:369
והלאה 50 - וה 40 - שנות החמישי : שער 369 ד גרוסמן, "אשה בורחת מבשורה", החתום "מנחםיל גב ספרו של דושע פרי" . מ . נ . ] הטקסט היום מסחרי . היום די נדיר שאני אומר רעיון אחד . בהתחלה זה היה מאמרים דחוסים של אינטרפרטציה על הספרים וכדי לעשות את זה הייתי משקיע המון . אפילו לא הייתי מודע שצריך להיזהר הספר . אנשים כעסו עלי כשכתבתי, נגיד, שאוזפה [ גיבורעם העלילה של ספרה של אלזה מורנטה, "אלה תולדות" . מ . נ . ] מת, אבל אני לא חושב שאפשר להגיד משהו רציני על ספר בלי להתייחס לתוכנו . ואז אמרו לי תכתוב : מסחרי בחוץ וספרותי בפנים, אבל נשברתי . ואם אני אעכב את הספר כדיאני מגיע בנשימה אחרונה להעתקות השמש שאוסיף עוד דף בפנים [ . . . ] במקרים בודדים הוספתי המשך לעטיפה . עמודים . בספרים, ש [ בהם ] 30 – 02ב"הזמנה לגרדום" ( נבוקוב ) . יש עוד הסברתי איך אני רואה את הספר, רמת הביקורת הייתה יותר גבוהה . לא כי ו איתי . זה היהשהתווכח – כולם הסכימו איתי, אלא לפעמים להפך לגיטימי . זה עורר שיח וסערות וגם קונוונציות . אנשים התווכחו עם העטיפה . בעיתונות נכתב, כי "פרי ידוע כחובב פרסום . מאד תקשורתי . הוא מודד פרסום אישי, גם במספר העותקים הנוספים שהפרסום הזה יביא לו . בן רגע יורה משפטים ו עותקים, תמונת שער במגזין שווה עלייהבצרורות ומסביר ש'מבט' מוכר אי אל מסוימת באחוז המכירות, כתבה ב'סופשבוע' של 'מעריב' תמכור עוד כך וכך ) . 88 / 6 / 7עותקים [ . . . ] " ( מנור, התפרסמה ב"מעריב" כתבה על פרי, שכותרתה "אני מגלומן" . 1998 - ב ו הכתבה עוררה הדים רבים . הכתבת, שרי מקובר, כתבה כי פרי השווה עצמ לביאליק והתפאר ביחסיו עם תלמידות בחוג לספרות . פרי טען, שהכתבה רצופה הבנות . הוא פרסם תגובה ארוכה ומנומקת, לא בעיתונות כי אם באתר - שקרים ואי אמצעי התקשורת של העידןה" באינטרנט וכך, באמצעות"הספריה החדש התגובה של פריעקף את מתווכי התרבות המסורתיים, עיתונאי הדפוס . הדיגיטלי נפתחת בהצהרה :
|
נייגר, מוטי
|