|
|
עמוד:192
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 192 ולגרמנים לא היה מה לעשות עם אותיות עבריות . שוקן רצה להציל את הסדר וחשב להדפיס אותו בארץ" . האותיות, שהיו יצוקות באיכות גבוהה ביותר, כבר היו מסודרות ומוכנות להדפסת ספר שירים של אבן עזרא, בסדר שכל אות בו ארצה בידי שפיצר . בנו, אמיתי, מספר : "כשאבי הגיעסודרה לחוד . כך הן הובאו לארץ הרעיון להדפיס את הספר נפל ו [ שוקן ] נתן הוראה לפזר את הסדר . אבי ניצל את ההזדמנות וקנה ממנו את כל האותיות . שוקן נסע לאמריקה, ומהאותיות האלה " . 1942 – 0491אבי הקים בית מלאכה לסידור ספרים בירושלים, בין השנים בית המלאכה הועסק קומץ אנשים, שחלקם באו מגרמניה . שפיצרב הדריך אותם בדייקנות והם מילאו אחר הוראותיו ולמדו לעבוד גם בלעדיו . הוא ניסה שוב ושוב עד שהתקבלה תוצאה שהשביעה את רצונו . הוא השיג נייר איכותי, יכותצירף לספריו איורים מעשה ידי האמנים המוכשרים בארץ, והקפיד על א גבוהה בהדפסה ובכריכה . לדברי גרשום שוקן, "כל מה שלמד שפיצר בברלין הניב ) . בית המלאכה לא היה 83 / 1 / 41פירות עשירים אחרי עלייתו לירושלים" ( שוקן, רווחי, אבל בזכותו נודע שפיצר כמומחה בהוצאת ספרים . משם נבטה הוצאת או זהב וכסף מתרשישעל שם ספינות שלמה המלך אשר הבי – "ספרי תרשיש" ארצה . הסמליל ( לוגו ) של המסדרה היה אניית תרשיש, מעשה ידי הגרפיקאי עמנואל גראו . מאוחר יותר עודכן הציור בידי הצייר אביגדור אריכא . הספינה ישראל : "הדימוי הוא שאבי הביא - לארץמסמלת את יבוּא המומחיות של שפיצר המסדרה נסגרה בשל הפסדיהאת הידע מאירופה", מסביר אמיתי שפיצר . הכספיים, אבל היא הייתה הבסיס להקמת בית ההוצאה של שפיצר, "ספרי . 40 - תרשיש", בתחילת שנות ה עריכה ספרותית ואכסניה לאמנים צעירים לדברי אמיתי שפיצר, בחירת המחברים והתכנים של "ספרי תרשיש" וכל הכרוך צר . "אבי היה עורך לשוני, מדעי,בהוצאתם לאור נעשו רק בידי אביו, משה שפי ספרותי ומעצב של כל ספר שבחר", סיפר אמיתי שפיצר . "הוא עשה רק מה שעניין
|
נייגר, מוטי
|