|
|
עמוד:14
מוטי נייגר, מו"לים כמתווכי תרבות 14 ביוגרפיות חשובה, אך מחייבת זהירות,עיתונות התקופה ועלהישענות על מכיוון שבסופו של דבר היא מושתתת על נרטיבים אישיים ולכן סובייקטיביים : יש תופשת, שהדיון נסב עליה,צורך לבודד את העובדות מן הרשמים בהם הדמות יומןשלתונאי אויראיון עשלת תפקידה בעבר ( במקרה של ראיון אישי,ומתארת א אוטוביוגרפי ) . כאן עלול החוקר ליפול למלכודות "שיפוץ העבר" מפי המעיד בפניו, בין אם מקורן ברצון להאדרה עצמית ובין אם מתוך בלבול או שכחה . כמו כן, יש צורך לעקוב אחר הפרספקטיבות והאידאולוגיות שעומדות ברקע של מחקר אחר בו הוצגהאשרתפיסה שלמהבגללנעזרים, זאת בכדי שהמחקר הנוכחי לא יוטה - של אדם אחד עלעלולה להדגיש את מעשיוהשעסק בביוגרפיה ו,במחקר קודם חשבון אחרים, שפעלו באותה סביבה או באותה תקופה . כדי להמנע מכך, בצד פעולות הראיון והעיון הביבליוגרפי, שוכלל כלי נוסף : ניתוח הקטלוג . ביחס לשאלה מה – "הסיפור האובייקטיבי" – הקטלוג הוא מסד הנתונים ר בתולדות בית הוצאהקרה בהוצאה באיזו שנה . הקטלוג הוא המסמך החשוב ביות והוא ניצב מעל כל נרטיב העולה מפרוטוקול ישיבה כזו או אחרת או מדברים שאמרה אחת הדמויות בראיון אישי או בכתבה בעיתון . הקטלוג חושף אלו הם הספרים המועדפים בכל שנה, מיהם הסופרים שנבחרו על פני אחרים, מה היחס בין סופר להוצאה ובאיזו שנה עזב . כשהקטלוגתרגום לבין מקור, באיזו שנה הצטרף עומד בהשוואה לקטלוגים של הוצאות אחרות, התמונה הופכת ברורה ובהירה יותר . הראיונות והביבליוגרפיה הם כלים המאפשרים לחוקר למלא את הפערים ולהסביר את העובדות, שעולות מתוך הקטלוג הדומם : למשל, מדוע עזב סופר את ההוצאה ? ניעים לפרסום ? ומדוע פורסם בהוצאה אחת ולא באחרת ? מה היו המ ניתוח הקטלוג הוא עיסוק מפרך, אך דרכו ניתן להתמודד ברצינות וביושר עם הבניות של נרטיבים ותדמיות של יחסי ציבור, המתלוות אל ההוצאות לאור . חלק מתדמיות אלה מוצאות חיזוק בקטלוג ההוצאה . ביחס לחלק האחר הקטלוג מציב
|
נייגר, מוטי
|