שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:190

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 190 מקצועות האמנות . ארכיטקטורה היתה רק חלק אחד . בין היתר לימדו שם אותיות, גרפיקה, אריגה . שניידר ושפיצר היו מקורבים למורים האמנים ולמדו מהם . עיצוב ות, איוריםהספר היה עניין מכובד מאד בגרמניה, התחום של עיצוב אותיות, כריכ כל אלה הגיעו לאיכות גבוהה ולשיאים אמנותיים . זה היה עיסוק אצילי" . – וציא את אלפי ספרי, כשהוא מצליח לה 9391שפיצר עלה ארצה בשנת ההוצאה מגרמניה . במקביל העביר גם ספריות פרטיות ובהן ספרייתו האישית, בראיון מוקלטנה . כלומר, מה שנותר ממנה לאחר שהגרמנים החרימו כשליש ממ שנשתמר במכון ליהדות זמננו באוניברסטה העברית מתאר שפיצר את אותה העת : באה פקודה שהעיתונים וכתבי העת היהודים, וגם הוצאות 1937 - ב הספרים, נתונים להשגרת המשרד הזה [ משרד התעמולה ] : צריכם להביא ל פנים,להם כל ספר שמוציאים לאישור קודם, לצנזורה כביכול . על כ יום אחד הייתי צריך לבוא לאותה מחלקה יהודית ב'פרופגנדה מינסטריון' . מובל שהלכתי לשם ברגשות מעורים, וחיכתה לי שם הפתעה גדולה : ישב שם צעיר כמנהל למעשה, שקיבלת אותי בכבוד גדול . [ . . . ] אינני יודע אם זה בפגישה הראשונה או השנייה, כל כל פנים לספר לי את עמדתו האישית, תולדות חייו . [ . . . ] הואמהר מאוד התחיל כיוםאס, בן של כומר, שבילדותו פיטמו אותו במקרא [ . . . ] - היה איש אס הוא אינו מזהה דיסימילציה [ שהייתה מטרתו המוצהרת, כביכול, של המשטר כלפי התרבות היהודית ] עם דיסקרימינציה, ועם האנטישמיות אין לו חלק . Der Stürmer לגרית שלהזאת הדיסקרימינטיבית והוו אדרבא, הוא מכבד את הפעולה התרבותית היהודית שלמשל נעשית . 39 ) 18 : 6102בשוקן . [ . . . ] השיחות האלה היו לפעמים גרוטסקיות ( ורדי, יחד עם זאת, מכאן הדרך לסופה של ההוצאה בגרמניה הייתה קצרה . עוד בע"פ,הדברים נאמרו בראיון של שפיצר עם דב קולקה, והשמור במדור לתי 39 באוניברסיטה העברית . הציטוט לעיל מתוך הספר על שפיצר שמביא את הדברים : ורדי, אביב : הוצאת מנגד . - . ירושלים ותלספר שפיצר : פרקי חיים וספרי תרשיש ) . 6102ע' (

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא