|
|
עמוד:189
והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 189 יהודים . בתחילת - ולא – כגון מקס ברוד – קשרים עם אנשי רוח יהודים נוספים ים, שםשימש כמזכירו האקדמי של בובר וישב אצלו בהפנהיים כשנתי 30 - שנות ה החלבד בבד,סייע במפעל תרגום התנ"ך לגרמנית בידי בובר ופרנץ רוזנצוויג . בקיאות בדפוס ממו"ל גרמני בשם יעקב הבנר, שהקים הוצאה ליד דרזדן . לקנות לידע המקצועי והתרבותי שצבר הוסיף שפיצר מעצמו טעם אסתטי מעודן . נשכר בידי שלמההקשר שלו עם משפחת שוקן החל לפני כן, בברלין, כש זלמן שוקן לשמש כמחנך הפרטי של ילדיו . כך נוצר קשר הדוק בינו ובין המשפחה לאורך השנים, ויחסים קרובים במיוחד התפתחו בינו לגרשום שוקן . כאמור, לאחר עליית היטלר לשלטון נעשה שוקן בית ההוצאה היהודי המרכזי בגרמניה . שפיצר כאחד משני – ד בהוצאה כלקטור ואחר כךוהחל לעבו 3391חזר לברלין בשנת מנהלי ההוצאה . לדברי גרשום שוקן, "בשנות עבודתו בהוצאת 'שוקן' בברלין שיקע עצמו שפיצר בכל המלאכות הקשורות בעיצובו של ספר, וכך נתגלו גם כישוריו המעשיים הגדולים בתחומים אלה . במחיצתה של הוצאת 'שוקן' בברלין ומנים המעולים ביותר בכל התחומים של עיצוב ספרים,אלה מן הא - עבדו אז אי ) . 83 / 1 / 41ושפיצר קנה בשקיקה את תורתם" ( שוקן, – אחד האומנים הללו היה למברט שניידר, המנהל השני של ההוצאה אשר הפיק ברוב כישרון ספרים עבריים מבלי שידע עברית . הוא הקנה לשפיצר את רפאל יוליוס כתב, כי "כבר אז 37 . לראמן מקס מלטה מי - יחד עם הסדרהמלאכה גילה [ שפיצר ] משיכה עזה אל האות העברית ואל עיצובם של ספרים תוך הקפדה על עיצוב נכון בין כל מרכיביהם : סוג האות, גודלה, הפורמט, הנייר, ההדפסה לדברי אמיתי שפיצר, בנו של משה : "בגרמניה 38 ) . 2 / 83 / 21והכריכה" ( יוליוס, בית ספר למלאכה כמעשה אמנות, שבו לימדו את כל – אוהאוספעל באותו זמן הב משתנים : מלאכתראו גם בדף המוקדש לשפיצר בתערוכת מוזיאון ישראל "דפוסים 37 ) , אוצרת : 2016 5102העיצוב של משה שפיצר, פרנציסקה ברוך והנרי פרידלנדר" ( עדה ורדי . מפעלו – ) . "היופי היה לו אידיאל ,2 דצמבר,3891ראו בהרחבה : יוליוס, ר . ( 38 . ,40 עמ'מעריבהטיפוגרפי" .
|
נייגר, מוטי
|