|
|
עמוד:12
מוטי נייגר, מו"לים כמתווכי תרבות 12 ים כך שהםשעריחד עם זאת, על מנת לשמור על רציפות בזמן, סודרו ה ולייסודן שלם הנדוניםיחופפים להתפתחות ההיסטורית של המודלים המו"לי שהחלו . כך, החלק העוסק בהוצאות המשפחתיות הפרטיות הקטנות,ההוצאות להופיע לאחר מלחמת העולם הראשונה, מופיע מיד לאחר הדיון בהקמת המו"לות ולפני החלק העוסק בהוצאות 20 - העברית המודרנית בא"י בראשית המאה ה ," ) " ו"ספריית פועלים", "הקיבוץ המאוחדהספרים של תנועות הפועלים ( "עם עובד שהופיעו על הבמה בשלהי שנות השלושים של המאה הקודמת . משום כך, הדיון - " ולאחר מכן, "כנרת" ו"ידיעות אחרונותבהוצאות המסחריות הגדולות ( "כתר , הוצאות הקטנותבו" ) מופיע בסוף הספר, כמו גם הדיון בהוצאות הנישהזב"מ שרבות מהן קמו בעשורים האחרונים עם השינויים בעולם הספר . וזמורהשוקן – תשומת לב מיוחדת הוקדשה לקורותיהן של שתי משפחות מקפלות את – כל אחת בדרכה – תולדות שלושה דורות במשפחות אלובאשר – פוצלו תולדותפי שיטה זועלועד ימינו . 30 - קורות המו"לות העברית משנות ה ישראלוגרשום שוקן ; ז שוקן" ( שראשית השושלתשסיפורי,כךמשפחות אלו מופיעים לפני ובמקביל לקורותיהןבמו"לות מצנטית מעיקרה,, המתרכזים ) זמורה שדחפושל הוצאות הפועלים ואילו סיפורם של הדורות הבאים בשושלות אלו י אידלמן, שהביאה רוח אחרתרחלשל גרשום שוקן, ( בתולהוצאות מסחריות - המתאר את שנות השער ) סופר באהד זמורה, כמו גם סיפורו שלת "שוקן"להוצא של המאה הקודמת והלאה, לפני סיפורן של ההוצאות המסחריות הגדולות . 70 תיים של המו"לות העברית החילונית המודרנית,העיון בתפקידיה התרבו , המתמקד ביצירת הבסיס עליו נבנתהשערפי המודל שהוצג לעיל, הצריך - על התנאיםאתסוקר באופן מפורט את התנאים המכינים וההמו"לות העברית ו ,המכוננים להקמת המרכז הספרותי הארצישראלי בכלל והמו"לות העברית בו ומתווכי התרבותבאופן מרוכז ומסודר את כלל הגורמיםראהבפרט . עיון זה מ בתוך ההקשרים ההיסטוריים,הרפובליקה הספרותית בארץ ישראלשפעלו ליצירת הרחבים ( תרבותיים, פיזיים, חברתיים, חוקיים ) .
|
נייגר, מוטי
|