|
|
עמוד:362
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 362 " מעמודי התווך של ספרות המקור ב"סימן קריאה", והציעה לו לעבור ל"כתר תמורת ממון רב, אך הוא סירב ( ניסיון מאוחר יותר של "כתר" עלה יפה : עמוס עוז עבר אליה, כפי שתואר לעיל בסיפור "עם עובד" . העניין יידון עוד במהלך סיפורה למה שפרי ראה כניסיונות שלהצטרפהשל "כתר" ) . הפנייה של "כתר" לגרוסמן את בהיותו משולל סמכותפחטר להתערב בעבודת המערכת של "הספריה" וז ספרותית וחוזית לעשות כן ( "על 'הטבלה המחזורית' של פרימו לוי הוא אמר לי : 'למה שואה ? '" ) . פרי לא יכול היה לעבוד עוד עם "כתר" . בעוד שפרי מדגיש את העובדה שאנשי כתר, ובראשם פחטר וניבה לניר, מערכת, יגאל שוורץ,ניסו "לגנוב" סופרים מ"סימן קריאה" ולהתערב בעבודת ה שהיה אז עורך ספרות המקור ב"כתר", מדגיש עניינים אישיים הנוגעים בפרסום ספרות מקור במסגרת העבודה המשותפת בין "סימן קריאה" ו"כתר" . לדבריו ראשית הקרע התגלע בהקשר לפרסום ספרו של דוד שיץ, "שושן לבן, שושן : 8891של שנתאדום", שיצא כספר הראשון בסדרת המינויים במקום חתימתו של מנחם פרי . . . הוצאתי את הספר וחתמתי עליואני של ספרי "סימן קריאה" . ראו עוד"הסמל המסחרי""מ . פ . " [ שהייתה היו 72 להלן . מ . נ . ] . והעניין הזה הקפיץ אותו . זה מה שפירק את העניין . שם גם עניינים כלכליים אבל היה שם הרבה אגו . נפרדו הדרכים, אך מצדי יש הרבה מאוד הערכה לפרי . פרסמתי מאמרים רבים ב"סימן קריאה", ואני חושב שהוא עורך משמעותי מאוד, עורך טוטאלי : גם עורך את הספרים וגם עורך בעל אמירה ( בראיון עם יגאל שוורץ, ) . 05 / 8 / 12 מכיוון שערך אותו, אך אכן הטקסטהדגיש כי שוורץ היה אמור לחתום על הספרפרי 72 האירוע הזה התרחש חודשים לפניכיכן הוסיףכמו . לא נשלח לאישורו כעורך הסדרה לא היו מתחים בינו ובין יגאלשאנשי "סימן קריאה" נפרדו מ"כתר" ובאותה העת שוורץ .
|
נייגר, מוטי
|