שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:351

והלאה 50 - וה 40 - שנות החמישי : שער 351 ם משוררים בניאחת המטרות, שההוצאה הוקמה לשמן, הייתה פרסו , אך 70 - וה 60 - קיבוצים . משוררי הקיבוץ המאוחד מצאו בה את מקומם בשנות ה הֶאלימם ; אלא – פֵּאֲרם, רצה – הכל היו תלויים בשיפוטו של דורמן : רצה שבהיותם חברי הקיבוץ המאוחד נסגרו בפניהם הדלתות של "עם עובד" ושל עת, משוררי ישראל נחלקו בין ) . באותה ה 653 : 0891"ספרית פועלים" ( שפירא, ב : 7891ההוצאות, ובעיקר בין "ספרית פועלים" לבין "הקיבוץ המאוחד" ( מירון, ההוצאות היחידות באותה תקופה, שהשיקול הכלכלי היה משני בהן . שירה – ) 55 היא נחלת קוראים מעטים . במקרה הטוב יחזיר ספר שירה את ההשקעה בו ם רחוק ) ; במקרה הפחות טוב, שהוא הכלל, ספרי ( תמלוגים למשורר הם בגדר חלו שירה גורמים נזק כלכלי להוצאת הספרים . דרושה לה הנהגה, הן ספרותית והן מנהלתית, בעלת חזון, רצון ( ואף קורטוב של יצר התאבדות כלכלי ) כדי להוציא של משוררים צעירים . החיבור בין – לאור ספרי שירה, על אחת כמה וכמה ץ המאוחד" לבין "ספרי סימן קריאה", שיידון להלן, הביא להוצאה"הוצאת הקיבו ובהם יונה וולך, מאיר ויזלטיר ויאיר 70 - וה 60 - את העידית של משוררי שנות ה הורביץ . המשבר תנועת הקיבוץ המאוחד תמכה בבית ההוצאה שלה ואיפשרה לו להוציא ספרים כלכלי של ההוצאה נוצרכדי לשפר את המצב ה . כך לדוגמה,שאינם רווחיים המפעל "ספר לחבר" ובו רכש הקיבוץ עותק מספרי ההוצאה לכל חבר . ההוצאה פעלה בהתאם לשאלה, "מה חשוב לקוראינו ? " ולא "מה מעניין את קוראינו ? " לדבריה של איל – העניין הזה נמצא - והקוראים לא גילו עניין בתוצריה . העדר חברי הקיבוצים של התנועה . מעטים קראוהיעד : - כבר בַליבה של קהל – כפכפי את המאמרים העיוניים ב"מבפנים", ולרובם לא היה חפץ בַכותרים של ההוצאה, שהרבתה לפרסם הגות סוציאליסטית, שירה, וספרי פרוזה ותרגום מעטים, שלא המאוחד" הוציאהיאות של התנועה . כמובן, "הקיבוץהיו כפופים לנורמות ולאיד

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר