|
|
עמוד:14
בעלי הבית : ממשלת ישראל והפלסטינים, 67 1 - 6 1 14 וגולדה מאיר . ממשלה זו, שהוקמה בינואר ,1966 החליטה לצאת למתקפת מנע נגד צבא מצרים ביוני 1967 . עם הקואליציה נמנו המפלגות האלו : המערך, מפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ״ם ) , המפלגה הדתית לאומית ( המפד״ל ) , הליברלים העצמאיים ואגודת ישראל . בזמן כהונתה של הממשלה התחוללו בה שני שינויים ראויים לציון : ערב מלחמת ששת הימים הסכים ראש הממשלה לוי אשכול, בלחץ ציבורי ופוליטי כבד, לצרף לממשלתו שתי מפלגות מתחרות עם נטיות נִציות בתחומי חוץ וביטחון ובעלות עוצמה פוליטית לא מועטה . הראשונה הייתה גוש חירות ליברלים ( גח״ל ) בהנהגתו של מנחם בגין, והשנייה רשימת פועלי ישראל ( רפ״י ) בהובלתו של משה 3 כמעט שנתיים לאחר מכן, במארס ,1969 החליפה גולדה מאיר בתפקיד דיין . ראש הממשלה את לוי אשכול, שנפטר בפברואר של אותה שנה ועמדה בראש ממשלתה ה- 14 של מדינת ישראל עד שזו סיימה את תפקידה בדצמבר 4 מי שבלט במיוחד בנושא ניהול האוכלוסייה הפלסטינית היה משה 1969 . דיין . עם כניסתו לממשלה ב- 1 ביוני 1967 הוא קיבל לידיו את תיק הביטחון שהיה קודם לכן בידי אשכול . בעקבות הניצחון המהיר והמוחץ במלחמה נעשה דיין לאחד ממנהיגי הצבא המפורסמים ביותר בעולם ולאישיות רבת-עוצמה בישראל . אף שהיה השר הפעיל ביותר בכל הקשור לעיצוב שליטתה של ישראל בפלסטינים, לא היה בידו לפתח את שיטת השליטה הישראלית לבדו . חברי ממשלה אחרים – בעיקר שר העבודה יגאל אלון, שר האוצר פנחס ספיר, שר החוץ אבא אבן, ראש הממשלה לוי אשכול, שר הפנים משה חיים שפירא והשר ללא תיק מנחם בגין – ייצגו אינטרסים מדינתיים שלא תאמו תמיד לשיקולי הביטחון של דיין ואנשיו . הם תרמו רעיונות מקוריים משלהם, ששיקפו את תפיסת עולמם ואת נקודת המבט של משרדי הממשלה שעמדו בראשם, והתנגדו לא פעם להצעותיו של דיין . לאחר דיונים ממושכים התקבלו רוב ההחלטות הנוגעות לפלסטינים בשטחים הכבושים בקונצנזוס בין חברי הממשלה, או לכל הפחות ברוב גדול . מי שלא הוזמנו להשתתף בתהליך קביעת המדיניות בשטחים היו נתיני הממשלה הפלסטינים, אבל אין זה אומר שלא היה משקל לעמדותיהם . כפי שאראה בהמשך הספר, באמצעות צעדי מחאה והתנגדות הצליחו התושבים הפלסטינים פעמים רבות לאלץ את ממשלת ישראל לשנות את החלטותיה . 3 בינואר 1968 התאחדה רפ״י עם המערך ונוצרה מפלגת העבודה . 4 בתקופת הביניים הקצרה כיהן יגאל אלון כראש ממשלה זמני .
|
|