פתח דבר

עמוד:12

12 אשר שקדי ההוראה נשאר כשהיה : מורים עומדים במרכז ומוסרים מידע לתלמידים היושבים מולם והמחויבים לקלוט, לרשום ולזכור, ופה ושם אף לענות על שאלות, בעיקר שאלות של זכירת מידע . אם בעבר המוכר להם כמורים ( או כתלמידים ) , הם נעזרו בספרים, חוברות ומחברות, הפעם הם ימצאו שהם מסתייעים לעיתים גם במחשב ומקלדת . אבל הפעולה היא אותה פעולה, ותהליך ההוראה זהה כמעט לחלוטין . מה שהיה הוא שהווה . מי שמחפש סימנים : כאן נעוצה הבעיה ומנקודה זו מתחילה העלילה של ספר זה . ההיסטוריה האישית שלי כמורה בבית הספר ( בכל שכבות הגיל, מיסודי לתיכון ) כמורה למורים וכמרצה וחוקר באוניברסיטה, רצופה כולה בצפייה לשינוי . אם הייתי צריך לבטא במשפט אחד את כל תולדותיי כמורה, ככותב תוכניות לימודים, כמורה למורים באוניברסיטה וכחוקר הוראה, הייתי מנסח זאת כך : "מסע ארוך המבקש אחר שינוי" . בסוף שנות ה- 60 של המאה ה- 20 חבשתי את ספסלי המוסד להכשרת מורים . באותה עת, מערכות החינוך בעולם המערבי היו בעיצומן של רפורמות לשינוי ההוראה ובית הספר, רפורמות שהיוו תגובה להכרה שהתכנים הנלמדים בבית הספר מיושנים ואינם מדביקים את קצב התפתחות המדע והדעת במאה ה- 20 . באותה עת נכתבו בארצות רחוקות מאיתנו תוכניות לימודים חדישות . כותביהן היו טובי המדענים, וספרי לימוד אלו הועברו לבתי הספר ונמסרו ככלי המכוון את המורים בהוראתם ( ואף פה ושם בניסיון לעקוף את המורים ולהגיע היישר עם החומר המעודכן אל התלמידים ) . מה שהיה חשוב מבחינתי ומה שעיצב את השקפתי כמורה וכמחנך ( ולימים כחוקר הוראה ומורים ) הייתה המגמה שהחלה לנשוב במערכות בית הספר והחינוך והתמצתה במונח אחד - "שינוי" . במהלך לימודי ההכשרה ובשנים שלאחר מכן, נחשפתי לשינויים שהוצעו על ידי מבשרי תוכניות הלימודים החדשות ומפתחיהן . השפעתם עליי הייתה עזה . הרצון האישי שלי לחולל שינוי עורר

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר