|
|
עמוד:12
12 | ג'רמי דה סילבה מדריכה מבריקה שעבדה לצדי במוזיאון . ארבע שנים לאחר מכן הצעתי לה נישואין, והיא הסכימה . אבל בסוף שנת 2000 , לא היתה זו האהבה שעמדה בראש מעייני, אלא תקלה מביכה שאירעה בין כותלי המוזיאון . בתחומי תערוכת הדינוזוארים — ממש קרוב מדי לטירנוזאורוס רקס בגודל אמיתי — הונחה רפליקה מפיברגלס של טביעות רגל שהותיר אדם קדמון בלַייטוֹלי שבטנזניה לפני 6 . 3 מיליון שנה . בדומה לערכות של צעצועים פרהיסטוריים הכוללות דינוזאורים, ממותות צמריות ואנשי מערות, הנחתן של טביעות הרגל האלה ליד מאובני דינוזאורים עתיקים מהן פי 20 היתה עלולה לעודד מבלי משים את התפיסה השגויה שבני אדם קדמונים ודינוזאורים חיו זה לצד זה . הייתי חייב לעשות משהו . פניתי למנהלת שלי — המחנכת המדעית הדגולה לוסי קירשנר — והיא הסכימה איתי, שצריך להעביר את טביעות הרגל האנושיות לתערוכת הביולוגיה של האדם, שזה עתה נבנתה מחדש . אבל היא ביקשה ממני קודם כול ללכת לספריית המוזיאון וללמוד כל מה שאפשר על טביעות הרגל בלייטולי ועל האבולוציה של האדם . התחלתי לטרוף ספרים שעוסקים בתחום ועד מהרה התמכרתי . נדבקתי, כמו שאומרים אצלנו, ב"וירוס ההומיניני" . "הומינינים" הם כל המינים שנכחדו והשתייכו לבני האדם הקדמונים ולקרוביהם . העיתוי שלי היה פשוט מעולה . בשנתיים שלאחר מכן התגלו המינים העתיקים ביותר בעץ המשפחתי האנושי — קופי אדם קדמונים מסתוריים עם שמות כמו ארדיפיתקוס, אורורין וסאהלאנתרופוס . ביולי 2002 עמדתי על בימת הרצאות במוזיאון לצד ד"ר לורה מקלאצ'י ( MacLatchy ) , שהיתה אז פליאואנתרופולוגית באוניברסיטת בוסטון, ושוחחתי עם קהל מרותק על ההשלכות של גילוי גולגולת של הומינינית בת שבעה מיליון שנה בצ'אד שבאפריקה . בעיני, מאובני הומינינים לא רק חשפו ראיות פיזיות להיסטוריה האבולוציונית האנושית שלנו, אלא גם הכילו סיפורים אישיים יוצאי דופן של חיים קודמים . טביעות הרגל בלייטולי, למשל, היו מעין תצלום בזק
|
|