|
|
עמוד:13
13 אישה על הנייר וגננות . שם, בשנת ,1938 נפגשה לראשונה עם איציו הרציג, שלמד את שנת הלימודים האחרונה בתיכון הרומני היוקרתי "ארון פומנול", והתגורר בבניין שבו גרה אף היא . "העזתי בשעתו לחזר אחריה, חיזורי בוסר של נער ביישן", כתב יצחק ארצי, לימים בעלה . "נהגנו להיפגש והיינו מיודדים, ואולם לקשר רציני לא 2 הוא חזר לביתו, הם התכתבו זמן מה, עד שהקשר נקטע הגענו" . בעטייה של המלחמה . מן העיירה גרוסוורדיין, השוכנת על גבול הונגריה וגרמניה, הגיע לצ'רנוביץ בחור צעיר אחר, שמואל שקד ( אברמוביץ ) , והחל ללמוד בבית המדרש לרבנים . תוך כדי הלימודים הכירו לו את מימי, והאהבה התלקחה ביניהם . בשנת ,1940 מיד עם תום לימודיו של שמואל, התחתנו השניים בעיירתה של מימי . בני משפחתו של החתן היטלטלו יממה תמימה ברכבת מגרוסוורדיין לסוצ'אבה תוך סכנה גדולה, כיוון שהמלחמה כבר היתה בעיצומה, האנטישמיות הרימה ראש, ובמקרים לא מעטים נזרקו יהודים מן הרכבת ונפלו אל מותם . הזוג הצעיר עבר לגרוסוורדיין, שמואל החל ללמד בבית המדרש בעיר, ומימי נכנסה להיריון . הם ניהלו את חייהם על טוהרת העברית, ומימי אף לימדה עברית את לאה, אחותו הצעירה של שמואל, שסיפורה עתיד להשתלב בזה של מימי בימים הקשים מנשוא שיעברו יחד בהמשך הדרך . חודש לאחר המעבר הגיעה אל מימי ידיעה מסוצ'אבה כי הוריה נלקחו לטרנסניסטריה . היה זה האזור שאליו גירש שליט רומניה, יון אנטונסקו, את כל יהודי בוקובינה, בסרביה וצפון מולדובה, שמספרם הוערך בכ- 150 אלף . שם הופקרו לגורלם בחורף הקשה, ללא מזון, טיפול רפואי וקורת גג, ובתנאים הבלתי אפשריים הללו מתו תוך פחות משנה למעלה מ- 90 אלף יהודים . הקשר של מימי עם הוריה נותק לחלוטין
|
|