חוליה מרגוליס: מגבלות חמורות להמשך קיומו במתכונת הנוכחית

עמוד:8

במלים אחרות, ארגונים אלה לא מצליחים לחזות בעיות, ואף לא מגיבים על * ™ ^ ™™ ^ ™™ בעיות ! ובוודאי ל ^ בזמן היווצרותם . במקום זה הם היחסי מגיע לדרגת משבר, ואז הם נוטים להגיב תגובה חריפה . זה לא קורה בכל צור™ ההצלחה, אלא במקרים בהם הצמיחה היא לא הדרגתית, אלא ספקטקולרית תימה לי שתיאור זה תואם במידה רבה את מה שקרה לתנועת המושבים . לאחר הקמתם של המושבים החדשים אפשר היה לצפות שיועלו סימני שאלה לגבי התאמת היבטים מסוימים מהמבנה המושבי לתנאים החדשים . אציין כמה מהשאלות, שהיו צריכות להשאל אז : א האם הקצאת משאבים שווה פירושה יצירת תנאים לשוויון ? או איל < , כשהמשפחות הן לא הומוגניות בגודלו, יוצר הדבר תנאים של אי­שוויון ? ב האם האמצעים בהם השתמש המושב לצורך פיקוח ­ הפיקוח החברתי ­ שהיו 'מתאימים במצבים קודמים, מתאימים גם כשאוכלוסיה לא באה מתוך מוטיבציה ערכית, אלא ללא מוטיבציה, או מתוך מוטיבציה כלכלית ? האם הקואופרציה המשלבת את כל מעגלי החיים טובה בכל מצב ? ג . העובדה שהמתיישבים החדשים היו גם עולים חדשים, אפשרה לא לראות בחלק מבעיייתם, בעיות מבניות של המושב . הקש"ם נתפסו כבע"ת העולים בהסתגלותם למבנה שאינו טעון שינוי . אחרי כן באו השינויים הכלכליים בסב < בה והצביעו על מגבלות נוספות לדפוס הקואופרציה המושבית . שינוי משמעותי היה המעבר ממשק מעורב למשק מתמחה, אשר במידה רבה היה תוצאה של הקמת מאות "שובים חקלאים לאחר קום המדינה, וכמובן גם כתוצאה מעלייה בפריון הייצור של המשק הבודד, עקב שיפורים טכנולוגיים . באמצע שנות ה­ 50 נוצר עודף היצע במוצריו של המשק המעורב ואי­אפשר היה לפתח משקים נוספים באותה מתכונת של ענפים . בעלי משקים רבים פנו להתמחות על מנת להשיג יתרונות לגודל באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, ולהעלות על ידי כך את רמת הכנסתם . בעקבות זאת התרחשו מספר שינויים בספירה של העבודה במושבים . אחד השינויים היה הפרת האיזון שהיה קיים בין אמצעי הייצור לבין סיפוק צרכי המים החקלאי ­ אצל חלק מהמושבים נוצר צורך באמצעים משלימים . בהעדר דרך ממוסדת להגדיל את אמצעי הייצור, הוחל בהעברות בין משקים בצורה לא חוקית . כתוצאה מכך, חלק מבעלי המשקים פנו לעבודת חוץ והעבירו לאחרים את אמצעי הייצור שלהם . שינוי אחר היה הפרת האיזון בין צרכי המשק וכוח העבודה המשפחתי . משקים מסוימים לא ספקו עבודה לכל כוח העבודה המשפחתי, ובעקבות זאת פנו חלק מבני המשפחה לעבודות חוץ . במשקים אחרים נוצר צורך בכוח עבודה נוסף על המשפחתי, והוחל בהעסקת עובדים שכירים, ראשית בצורה עונתית, ולאחר מכן בצורה מסיבית יותר . 8

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר