|
|
עמוד:11
המועצה הלאומית הפלסטינית ב ,1971 בו נאמר, שההפרדה בין פלסטין מזרחה לירדן ומערבה לו, היא מעשי ידיו של האימפריאליזם הזר, ושההווייה היא אחת ואינה ניתנת להפרדה . ניתן ביטוי מובהק לדעה, שבסופו של חשבון אין אפשרות להביא לידי שחרור פלסטין אלא על ידי הצטרפות פלסטין שממזרח לירדן לזו שממערבו . תכיפות הביטוי הפומבי של הכרה זו עולה ויורדת . כאשר אש"ף סבור שיש לו סיכוי להבנה עם ירדן הוא מצניע את הדברים האלה, אך כאשר הוא מגיע לעימות עמה, הוא מביע אותם בצורה גלויה יותר . יש לאש"ף בעניין הזה דילמה חמורה : הוא מציג את הפלסטינים כעם חסר מולדת, ועם זה טוען שירדן היא חלק ממולדתו . לאש"ף יש בעיה איך להציג את הדברים, והטענה הבסיסית שלו כלפי דעת הקהל המערבית, ) ובמידה רבה גם הערבית ( , היא, שאין לפלסטינים מולדת, שאין להם ארץ משלהם, שאין להם לאן ללכת, שאין להם אופציה לפספורט, לזהות ולדגל משלהם אלא מערבה לירדן . מי שקורא היטב את מה שאשייף אומר גם בתקופות שאין בהן עימות גלוי וכולל בין ירדן ואשייף ימצא את הדברים בצורה פחות מפורשת גם בתקופות הללו . אם גם אש"ף וגם ירדן מגיעים למסקנה שבסופו של חשבון לא ניתן להפריד בין ירדן לבין פלסטין ומבטאים זאת לעיתים בפומבי, הרי השאלה שנותרה, היא : האם תחזור הגדה המערבית אל הגדה המזרחית, או שהגדה המזרחית תחזור אל הגדה המערבית האם תחזור פלסטין לירדן או ירדן תחזור לפלסטין . אם נשתמש בביטוי של שוקייר' ש"ירדן ופלסטין הן שתי כנפיים של אותה הציפור" השאלה היא מי יושב בראשה של אותה הציפור ומחליט כיצד יפעלו הכנפיים . לכאורה מדובר כאן על שותפותגורל אבל למעשה מדובר על יריבות קיומית בין שתי מנהיגויות אלטרנטיביות של הפלסטינים המנהיגות של התנועה הלאומית הפלסטינית, אש"ף, והמנהיגות של הממסד הירדניפלסטימ היושב בעמאן, המורכב כבר במידה רבה מגורמים פלסטינים . מי שדבק בסיסמאות אודות בדואים השולטים בממסד בעמאן רואה מציאות שהתק"מה בשנות העשרים . מדובר בממסד שבו חלק ניכר, אם כי לא פרופורציונאלי, הוא פלסטיני . כדי לסבר את האוזן אפשר לומר שבין ירדן ופלסטין מתקיים מצב של עם אחד, מדינה אחת, ושתי מנהיגויות הנאבקות מאבק קיומי, שבו רק אחת מהן תשרוד בסופו של דבר . או שהגורם הפלסטיני בתנועה הלאומית הפלסטינית יתבסס בגדה המערבית, וזה יהיה סופה של ירדן כפי שאנחנו מכירים אותה או שירדן תשוב אל הגדה המערבית וזה יהיה סופה של התנועה הלאומית הפלסטינית במאפייניה הנוכחיים . בנקודה זו אני מבקש להרחיב מעט . אם תקום בגדה המערבית מדינה פלסטינית עצמאית בשלטון אש"ף, היא תתבע את נאמנותם של כל הפלסטינים, כולל הפלסטינים שבגדה המזרחית . דבר זה מהווה מקור חרדה לירדן : רוב אוכלוסייתה יהיה נאמן לגורם פוליטי שמרכזו במקום אחר, והוא עוין את המשטר ואת הממסד הירדניפלסטיני השולט בעמאן, ומכאן תקצר הדרך עד למצב שבו ירדן במאפייניה הנוכחיים תחדל להתק"ים . מכאן שבשאיפתה של ירדן לחזור לגדה המערבית היא נלחמת על קיומה גם בגדה המזרחית . כדי שירדן תתק"ם בגדה המזרחית, היא חייבת לחזור לתחומים שמעבר לנהר ולמנוע התבססותה של התנועה הלאומית הפלסטינית בשלטונו של אש"ף . מכאן שהינתקות של ירדן מן הגדה המערבית היא מפנה דרמטי במדיניותה; רק תחושה של סכנה 11
|
|