דן שיפטן: היש אופציה ירדנית?

עמוד:10

במלחמת העצמאות ב­ 1948 הגענו למימוש המגמה הפוליטית הזאת . לאמור : כיוון שניתן להגיע להסכמה עם הגורם הירדני על חשבון הגורם הפלסטיני שאיתו אין זה ניתן, אפשר לחלק את ארץ­ישראל בין יהודים לערבים, אך לא בין המדינה היהודית לבין המדינה הפלסטינית, אלא בין ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית . בעקבות ההכרעה הזו מתגבשת משנות העשרים, ובתנופה חזקה מאוד ­ מאז שנות הארבעים, מציאות המתמידה במידה רבה עד היום . המהלכים הירדניים הראשונים לא הוכתבו על ידי אינטרס חיוני של ירדן, אך הם יצרו בהדרגה מציאות שהכניסה את הגורם הירדני הרבה יותר עמוק לתוך המערכת הפלסטינית . לעניין זה נודעת חשיבות גדולה מאוד להבנת המציאות שהתגבשה מ­ 1948 עד ,1967 ובמיוחד לדיון המתקיים מאז 1967 ­ על אופיו של ההסדר בין ישראל לבין גורם ערבי כלשהו לגבי עתידה של הגדה המערבית, ) ובמידה מסוימת גם של רצועת עזה ( . מה שקרה בעבר הירדן מזרחה משנות העשרים, ובתנופה הרבה יותר גדולה משנות הארבעים והחמישים, היה תהליך איטי של פלסטיניזציה דמוגרפית . בשלבים הראשונים המספרים קטנים יחסית, אבל גם האוכלוסיה בעבר הירדן מזרחה הייתה קטנה, וכמה מן האנשים תפסו עמדות בכירות בתוך המערכת הירדנית . הדוגמה הבולטת ביותר, ) לא האופיינית ביותר אבל הבולטת ביותר ( היא משפחת ריפאעי, שאחד מאנשיה סמיר ריפאעי היה ראש ממשלה ואחד האישים המקורבים ביותר למלך עבדאללה, וכמוהו גם זייד ריפאעי, ראש ממשלת ירדן דהיום . משנות הארבעים ואילך ) או מאז "איחוד שתי הגדות" ב­ 1950 ( פלסטינים במספרים גדלים והולכים עוברים אל הגדה המזרחית, עד אשר היום, רוב האוכלוסיה ממזרח לירדן היא ממוצא פלסטיני . אין מספרים מדויקים של האוכלוסיה הפלסטינית בירדן . בני סמכא מתווכחים ביניהם האם היא מהווה שני שלישים מהאוכלוסיה הכללית, 53 אחוז או 49 אחוז . המספר המדויק אינו חשוב . די לנו בעובדה שההכרה השוררת בירדן עצמה ובקרב הפלסטינים היא, שלפלסטינים רוב קטן בירדן, או שלפחות מחצית האוכלוסיה בירדן היא ממוצא פלסטיני . בעיני הרבה יותר חשובה ההכרה הסובייקטיבית בקרב שני הצדדים העיקריים הנוגעים בדבר, לאמור, שירדן ופלסטין כבר אינן ניתנות להפרדה, כלשונו של המלך : "ירדן היא פלסטין, פלסטין היא ירדן, פלסטינים הם ירדנים, ירדנים הם פלסטינים" . ומה שחשוב כאן, כאמור, הוא לאו דווקא המציאות האובייקטיבית, אלא הכרתם של שני הגורמים העיקריים המעורבים בדבר . הממסד הירדני­פלסטיני השולט בעמאן והתנועה הלאומית הפלסטינית הגיעו מזמן למסקנה הזאת ודבקים בה עד עצם היום הזה . הממסד הירדני אומר את הדברים האלה בגלוי ובמפורש . אין כמעט נאום או התבטאות חשובים של המלך חוסיין או של אישים בכירים המקורבים לו בממסד הירדני­ פלסטיני שלא מופיעה בהם הכרה זאת בדרך זו או אחרת . בעשרות התבטאויות חשובות נאמרים הדברים בצורה המפורשת ביותר : שמדובר בעם אחד, בהווייה פוליטית אחת, שתתגלגל בסופו של דבר ליישות פוליטית אחת, ושההפרדה אינה ניתנת עוד למימוש . מה שמוכר פחות, ולא פחות חשוב הוא, שההכרה הזאת שוררת גם בתנועה הלאומית הפלסטינית, היינו גם באש"ף . דברים מפורשים ביותר הושמעו בכנס 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא