|
|
עמוד:14
אותה מד < נ < ות שזכתה להצלחה באמצע שנות השבעים נקלעה לקשיים בסוף שנות השבעים . המשבר הפנימי עם האחים המוסלמים לווה באותן השנים גם בקשיים חיצוניים . שוב תופעה אופיינית בחיי מדינה שיש בה זיקה כל כך הדוקה בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ : משבר באחת המערכות גורר משבר באחרת . לא אלאה אתכם בתיאור מפורט של אירועי המשבר של סוף שנות השבעים וההתאוששות ממנו בעקבות 1982 . בעיקרו של דבר זוהי תנועת מטוטלת . תיארתי מטוטלת פנימית ויש גם מטוטלת חיצונית . שאיפתה של סוריה להשיג לעצמה תפקיד אזורי היא גורם קבוע במדיניותה . הצלחתה היא הצלחה מזדמנת, ובעקבות תקופות של הצלחה באות תקופות של נסיגה . תנועת המטוטלת מקורה בכמה גורמים : א ( אין לסוריה משאבים עצמיים המאפשרים לה להטיל את ההגמוניה שלה לאורך ימים . סוריה אינה כמו מצרים או איראן, בעלות האוכלוסיה המאסיבית של עשרות מיליונים, או משאבים כלכליים עצמיים . היא מדינה בינוניתמינוס מבחינת גודלה ומשאביה . ב ( תיארתי קודם את המשטר הנוכחי כמשטר עמיד, אך יש בו יסודות של חוסר יציבות המאיימים עליו כל הזמן . וכך, מדינה שאינה חופשית מאילוצי פנים אינה יכולה לנהל מדיניות רצופה של חיפוש הגמוניה . ג ( התנאים האזוריים אינם נוחים . סוריה צריכה להתמודד עם שורה ארוכה של שחקנים אחרים היכולים להפריע למהלכיה, ובראש וראשונה ישראל . אבל יש גם מדינות ערביות יריבות, כמו עירק וכמו מצרים, שצריך להתמודד עמהן . אם שוב ניקח את התחום הלבנוני, שבו השאיפות הסוריות באו לידי ביטוי מובהק, קל להיזכר ) א ( באופן שבו התקשתה סוריה לעמוד במעמסה של ניהול מדינה ערבית אחרת; ) ב ( באופן השיטתי שבו התערבו היריבים החיצוניים בניהול המדיניות הסורית בלבנון . מכאן תנועת המטוטלת האופיינית למדיניות הסורית . ועוד על הגילויים האחרונים של תנועת המטוטלת . ההישג הסורי האחרון היה בין השנים 1983 ו 1985 . בשנים אלה הצליחה סוריה להתאושש מן המפלה הצבאית בלבנון וממה שנראה בראשית ספטמבר 1982 כחורבן המפעל הלבנוני, ובהדרגה לגבור גם על היריבים הלבנוניים שלה משפחת ג'מייל גם על ארצות הברית וגם על ישראל . סוריה הצליחה להוציא מלבנון ישירות או בעקיפין גם את ישראל וגם את ארצות הברית ולהיות שוב הכוח ההגמוני בזירה 14
|
|