פרופ' איתמר רבינובץ: בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ של משטר אסד

עמוד:12

מה שהיה טוב לגבי ירדן, לא תופש לגבי עירק . על הסכסוך עם עירק אסד לא הצליח להתגבר . עם עלייתו לשלטון הוא מצא את עצמו במצב של איבה עם עירק, ולהוציא תקופת הפשרה קצרה נשארה עירק בעיה במדיניות החוץ הסורית עד היום . ההיגיון הפנימי של המדיניות הזאת הוליך את סוריה למלחמת יום הכיפורים . המדיניות הייתה מושתתת על הקמת קואליציה צבאית עם מדינות ערב לשחרור השטחים שאבדו ב­ ,1967 וברגע שסאדאת היה מוכן לצאת למלחמה היה אסד חייב לצאת למלחמה יחד איתו . תפיסת המלחמה של סאדאת לא הייתה מקובלת על הקואליציה הצבאית המצרית­סורית, לא תפקדה כהלכה בזמן המלחמה, וסוריה יצאה מן המלחמה ברגשות מעורבים . בסופו של דבר, לאחר מאבק ממושך מאד, היא הצליחה להחזיר לעצמה את השטח הנוסף שאיבדה ב­ 1973 ולזכות גם בקונייטרה, שאבדה לה ב­ ,1967 אבל מצרים, הצליחה הרבה יותר מסוריה . יתירה מזאת . הלקחים שאסד הפיק מפרשת אוקטובר 1973 הפכו בסיס לניסוחו של השלב החדש במדיניות החוץ הסורית . כאן התחולל מעבר לשלב הרבה יותר יומרני . אסד החליט שלא להיות עוד שותף זוטר כפי שהיה באוקטובר 1973 . הוא לא היה מוכן להיות כינור שני למצרים או לעירק או לכל מדינה אחרת, ורצה שהמעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות, תדונה אתו במישרין ולא דרך שותף ערבי בכיר . הוא לא יתן שיסיימו מלחמות או שיתחילו בהליכי מו"מ בלעדיו . לסיכום, הוא החליט לבנות לעצמו עמדת כוח עצמאית כדי שהמעצמות תיאלצנה לשאת ולתת עם סוריה . המסקנה מכל זה שסוריה צריכה הייתה להפוך למעצמה אזורית, למדינה בעלת מעמד באזור אך לא המדינה הדומיננטית באזור . ופה אני רוצה להדגיש בצורה הברורה ביותר, בניגוד למה שנכתב ונאמר : אסד לא שאף להחליף את עבדול נאצר כמנהיג כל הערבים ולהפוך את סוריה למדינה הערבית הראשית . הוא איש ריאליסטי מכדי שיפתח חלומות באספמיה מהסוג הזה . הוא רצה להפוך את סוריה למדינה ערבית מן השורה הראשונה, שווה בעוצמתה ובמעמדה למצרים ועירק . גם זו שאיפה מרחיקת לכת אבל עדיין בתחום הריאלי . הוא גם קרא נכון את ההתפתחויות שחלו באזור . ההתפתחות הראשונה הייתה מהפכת הנפט ובעקבותיה המהפכה התעשייתית . אסד הבין שמדינות כמו ערב הסעודית הפכו לחשובות מאד, ושסוריה צריכה למצוא את הדרך אל הכסף הרב שיש ועוד יהיה להן . 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא