|
|
עמוד:14
שחיוני מאוד שדיונים כאלה יתנהלו . אני חש דאגה עמוקה לגבי האופי, המודעות, ההקשר של דיונים על מסלול מדיניות ואסטרטגיה . ולבסוף עמדת המעצמות, וזוהי סוגייה מאוד פרובלמטית . לכאורה, שתי מעצמותהעל יש להן אסטרטגיה ומדיניות ומחויבות חדמשמעית בעניין הנשק הגרעיני . בצורות אלו או אחרות הן נקטו צעדים כדי למנוע תפוצה גרעינית . ארצות הברית הייתה יותר פעילה בעמידה מול לחצים או שוחד . ברית המועצות נקטה אסטרטגיה אחרת, היא פשוט הרבה יותר זהירה בהעברת טכנולוגיה גרעינית למדינות אחרות, והיא מאוד מקפידה בעניין הזה . אני אומר את זה באופי מאוד כוללני . יש שם חריגים, אך ככלל ברית המועצות מאוד חרדה בעניין הזה . יחד עם זאת מוכרחים לציין בדאגה, שגם ארצות הברית וגם ברית המועצות, כאשר הן נתקלות בסתירה בין המדיניות והמחויבות שלהן נגד תפוצה גרעינית לבין מערכת אינטרסים חיוניים אחרים שלהן, בדרך כלל העמדה של מניעת תפוצה גרעינית לא מקבלת את העדיפות . לארצות הברית יש הרבה מאוד מערכות של אינטרסים מתחרים והיא תמיד צריכה לשקול ולנווט ביניהם . אם כן, הדברים הם גמישים מאוד, אך נוצר איזשהו סף שעליו ארצות הברית מגינה כרגע . זה אומר שארצות הברית תגיב באופן קשה ) איך ? זה כמובן עניין לספקולציה ( לדוקטרינה מוצהרת גרעינית של מדינות הסף הגרעיני . במובן זה נסיגת ארצות הברית מעמדות קודמות שלה, היא נסיגה וגם גמישות . אם אנחנו לוקחים בחשבון שמעצמתהעל איננה כליכולה, ובמידה רבה חייבת להתחשב בבעלות בריתה שלה, יכולתה להגיב באופן קשה על מהלכים בתחום הגרעיני היא לצערי לא כל כך גדולה . אבל משאמרתי את זה אני רוצה להוסיף נקודה נוספת . שולי הביטחון של ישראל במובן הרחב יותר וזה כולל כוח כלכלי, טכנולוגי, צבאי ותמיכה אמריקאית, שהיא קריטית לישראל בכל הרמות האפשריות ) כל מי שמזלזל בזה אינו יודע על מה הוא מדבר ( שולי העוצמה של ישראל מצד אחד הם רחבים מאוד . יש לנו יותר ביטחון ממה שההיסטריה הציבורית בישראל לפעמים מצהירה . מצד שני, הם גם מצומצמים במובן של גיוס משאבים ותמיכה . ולכן ההנהגה הישראלית מצווה על זהירות כפולה ומכופלת בכל מה שקשור לשולי 14
|

|